החומה הרחבה

בספר מיכה, מובאת ביקורת על פעולות בניה בירושלים, אשר ככל הנראה התרחשו בימיו של חזקיהו מלך יהודה. בחפירות הארכיאולוגיות הרבות שהתרחשו בירושלים, הצטברו נתונים רבים אודות תקופה זו - דהיינו סוף המאה השמינית לפני הספירה, שנחשבת לתקופת פריחה יוצאת דופן בעיר. ממצאים מתקופה זו - אשר כוללים מפעלי מים, ביצורים, מבני ציבור ומבני מגורים - נחשפו בחפירות עיר דוד, הר ציון והרובע היהודי. בין השרידים, בולטים מספר מפעלי בניה מונומנטליים, ששינו את פני העיר באותם ימים. נקבת חזקיהו, אשר נחצבה בסלע לאורך של 533 מטרים, העבירה את מי מעין הגיחון לדרום העיר, בעקבות הרחבת שטח העיר גם לגבעה המערבית.

במדרון המזרחי של עיר דוד, נחשפו שתי חומות ביצור מאותם ימים. הראשונה, נחשפה בשתי נקודות שונות לאורך המדרון, בחפירותיהם של ק. קניון ולאחר מכן י. שילה, במעלה המדרון ממערב למעיין. במורד המדרון, בסמוך לגדה המערבית של נחל הקדרון, נחשפה חומה נוספת מאותה תקופה, על ידי ר. רייך וא. שוקרון. נראה כי חומה זו נבנתה עקב צורך להרחבת השטח המיושב בתוך חומות העיר, עקב גידול באוכלוסייה. יש חוקרים הסוברים שגידול האוכלוסייה בעיר נבע מחורבן ממלכת ישראל, אשר גרם לפליטים רבים להגיע לערי יהודה - וביניהם גם לירושלים. חוקרים אחרים טענו כי התרחבותה הייתה לאורך זמן וללא שום קשר לחורבן ישראל.

בכל מקרה, אין ספק כי אחד ממפעלי הבניה הגדולים של ירושלים בשלהי המאה השמינית לפני סה"נ (ימיו של מיכה) היה קו ביצור מאסיבי שכלל חומה עבה, המכונה "החומה הרחבה", אותה ניתן לראות עד היום ברובע היהודי. על מנת לאפשר בניית חומה זו, שרוחבה כשבעה מטרים, פונו בתי תושבים, פעולה שזכתה לביקורת הנביאים, למשל בישעיהו כ"ב, י, מיכה ג', י ואולי גם מיכה ב', ב. על אף ביקורת הנביאים, ברור כי ירושלים פרחה ושגשגה בתקופה זו, עם אוכלוסייה גדלה, בניית מפעלים ציבוריים מונומנטליים, והקמת רשת מנהל עליה ניתן ללמוד ממציאת חותמות "למלך", על קנקנים שנמצאו ברחבי יהודה, שככל הנראה קשורים לאיסוף מיסים בממלכת יהודה.

כתב: ג'ו עוזיאל, רשות העתיקות

לצפייה בסרטון על החומה הרחבה מבית מכון מגלי"ם

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות אתר 929