החגיגה המיוחדת של מועדי תשרי

חמישה ימים אחרי סיום בניית החומה, העם, שבינתיים חזרו לבתיהם, חוזרים ומתאספים בירושלים לחוג את ראש השנה. אולם, מה משונה חג זה! עזרא קורא בספר התורה, העם בוכים וצריך לעודדם. גם כאשר חוגגים את סוכות, שבועיים לאחר מכן, אנחנו מופתעים: משתמשים בארבעת המינים גם בבניית הסוכה, והציווי שעזרא מצווה על לקיחת ארבעת המינים כולל רק חלק מארבעת המינים המוזכרים בתורה, ולעומת זאת מוזכרים גם פירות משבעת המינים. כלומר: בספר נחמיה מציינים את מועדי תשרי בצורה שונה מאוד מהחגים שאנחנו מכירים בתורה. מה פשר הדבר הזה?

עזרא מוסיף למועדי תשרי אלמנטים הנמצאים כבר במצוות אחרות. בראש השנה עזרא קורא בתורה. קריאה בתורה מופיעה בשני מעמדות אחרים: קריאת התורה של כהן גדול ביום הכיפורים וקריאה בתורה של המלך במעמד הקהל בסוכות שבמוצאי שנת שמיטה. חז"ל זיהו את הקשר בין פרקנו ליום הכיפורים ולמעמד הקהל. מספר הקרואים ביום הכיפורים נלמד ממספר העומדים מימינו ומשמאלו של עזרא. החיוב לקרוא על בימת עץ בהקהל נלמד מכך שעזרא עמד על "מִגְדַּל עֵץ אֲשֶׁר עָשׂוּ לַדָּבָר" (ד).

עזרא מנצל את התרוממות הרוח של העם בעקבות בניית החומה, ואת איסוף העם בירושלים לכבוד ראש השנה. הוא מכניס למועד אלמנטים של יום הכיפורים והקהל ובכך הופך את המעמד למעמד משמעותי ומרומם של קבלת תורה של העם.

למחרת ראש השנה, באים שוב ללמוד את התורה ומגלים: "אֲשֶׁר יֵשְׁבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּסֻּכּוֹת בֶּחָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" (יד) . דבר זה מפליא ביותר שהרי כבר בימי זרובבל חגגו את סוכות (כפי שנאמר בעזרא פרק ג'). אולם, שם כתוב רק שהקריבו את קרבנות החג. ואילו החידוש שנתגלה בפרקנו הוא שיש מצוות ישיבה בסוכה. בעקבות זאת משמיעים קול בעם: "צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת לַעֲשֹׂת סֻכֹּת" (טו). המינים המוזכרים בפסוק הם מינים מארבעת המינים ומשבעת המינים. מדוע? ניתן להציע שעזרא בחר במינים אלה כיוון שרצה ליצור חיבור של העם למקדש ולארץ ישראל, כחלק ממגמתו לרומם את העם. בניית סוכות פרטיות ממינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל ומארבעת המינים, מצווה שעיקרה במקדש, מייצרת חיבור למקדש ולארץ ישראל. (לפרשנויות נוספות לפסוק עיין ברד"צ הופמן ובפוסט של פרופ' יהודה פליקס) 

כל הפרטים האלה מצטרפים להבנה שעזרא משלב אלמנטים מאירועים משמעותיים שונים - ראש השנה, הקהל ויום הכיפורים וכן אלמנטים הקשורים לארץ ישראל ולמקדש כדי לרומם את העם ולחבר אותם לתורה ולמצוות. 

סוכם ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך תשע"א

לשמיעת השיעור המלא