מהו הזֵר והיכן היה מקומו בשולחן? נחבר בין מחלוקת התנאים בדבר מיקום המסגרת להבנת הפסוקים המתארים את עשיית הזֵר לשולחן.

 

במסכת מנחות (צו ע"ב) נחלקים התנאים לגבי מיקום המסגרת של השולחן ובעקבות כך הזר שעליה: ר' יוסי סובר שהמסגרת היתה מעל משטח השולחן; וחכמים סוברים שהיא היתה מתחת למשטח השולחן, כתוספת תמיכה לרגלי השולחן.

נציע שתי דרכים להסבר המחלוקת.

הראשונה - בהבנת מקור השם 'זר', המופיע בתנ"ך רק בקשר לשלושה מכלי המשכן - הארון, השולחן ומזבח הקטורת.
על פי מחברת מנחם, שני כיוונים אפשריים העלו המדקדקים למקור המילה הזאת: כיוון אחד מקשר את המילה זר לשורש א.ז.ר. המבטא חיזוק ותמיכה, כמו "ותאזרני חיל למלחמה" (תהלים י"ח, מ) ; וכיוון אחר מקשר אותה לשורש נ.ז.ר. המבטא כיבוד וייחוד, כמו המילה נזר = כתר.

ניתן לתלות את מחלוקת התנאים בשני כיוונים אלו: האומר שהמסגרת היתה למעלה פירש את הזר ככתר, שמוסיף יופי וכבוד לשולחן. האומר שהמסגרת היתה למטה פירש את הזר כמחזק ותומך, ההופך את השולחן ליציב וחזק יותר.
אמנם, אפשרות זו להסבר המחלוקת נחלשת כאשר בוחנים את משמעות הנזר גם בארון ובמזבח הקטורת; שם נראה פשוט שמטרת הזר היא לקישוט בעלמא.

אפשרות שניה להסבר המחלוקת תהיה בהבנת היחס בין פסוקים כד-כה:

"וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב: וְעָשִׂיתָ לּוֹ מִסְגֶּרֶת טֹפַח סָבִיב וְעָשִׂיתָ זֵר-זָהָב לְמִסְגַּרְתּוֹ סָבִיב"

נחלקו המפרשים בהבנת היחס בין שני הזרים המוזכרים. על פי רש"י, הפסוקים מקיימים יחס של כלל ופרט - פסוק כה מסביר כיצד ייעשה הזר של פסוק כד. לעומת זאת הספורנו מבין שמדובר כאן על שני זרים שונים, אחד לשולחן ואחר למסגרתו.

מכאן המהלך ברור - מוסכם על כולם שיש זר מעל השולחן, כפי שיש על הארון ומזבח הזהב, ושלושתם "לכבוד ולתפארת". חכמים מבינים את פסוקים כד-כה כמדברים על שני זרים שונים - אחד לשולחן (לכבדו ולנאותו) ואחד למסגרת (לתוספת חיזוק). מכיוון שמדובר על שני חלקים שונים של השולחן, אחד יהיה מעל למשטחו והשני יהיה מתחתיו. ר' יוסי מבין את פסוקים כד-כה ככלל ופרט, כאשר מתואר שם רק זר אחד, שמטרתו דומה למטרות הזר על המזבח והארון והוא משמש לקישוט בלבד.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד תורה בידי הנוער