המשורר מבקש ישועה מאת ה'. מהי הלגטימציה שלו לבקשה? 

 

"כי חסדך לנגד עיני" (ג) - מן הקשר שבין המבוקש שבפסוק הקודם ובין המוצהר בפסוק זה מתבקשת ההנחה שמשמעות 'כי' כאן: אכן; 'חסדך', 'חסד': 'טובה גדולה, מעשה טוב מתוך אהבה ורחמים, יחס שלפנים משורת הדין'. מידתך זו לעיני רוחי, אני מבקש להידבק בה.

"והתהלכתי באמתך" (שם) - 'התהלכתי'. בהתפעל מביע הפועל את המובע בקל בגוון חזק יותר, את תמידות הפעולה. אני הולך בקביעות 'באמתך', בנאמנותך, ביושרך, ליתר דיוק: - לפי נאמנותך, יושרך - כאחד משימושי אות היחס בי"ת (בראשית א', כו, כז). העובדה הנקבעת במשפט זה היא תוצאה למה שקובע המשפט הקודם. הואיל ו'חסדך לנגד עיני' 'התהלכתי באמתך'. כידוע, 'חסד' ו'אמת' הן ממידותיו של ה' המיוחסות לו בכתובים הרבה (שמות ל"ד, ו; במדבר י"ד, יח; תהלים כ"ה ,י ועוד). בהציג בעל המזמור את עצמו, את מהותו, בקשרו עם שתי מידותיו אלה של ה', הוא מתייחס אל הצהרתו 'אני בתמי הלכתי' (פס' א) כדי להבהיר אותה. אני הולך בתומי מפני שהולך אני בדרכך. ביטוי להתייחסות זו נותנת גם ההקבלה הכיאסטית בין שני המשפטים.

בתמי       הלכתי

התהלכתי   באמתך

מתוך "אמונות ודעות במזמורי תהלים", בהוצאת מוסד ביאליק, עמ' 55-56