מטרת שליחתו של אליהו לנחל כרית היא להוכיחו על עצירת הגשמים. אליהו אינו מוכן לסגת משבועתו, ולכן ה' מייבש את הנחל וממשיך את הוויכוח עם אליהו במקום אחר ובדרך אחרת.
ב וַיְהִי דְבַר ה' אֵלָיו לֵאמר:
ג לֵךְ מִזֶּה
וּפָנִיתָ לְּךָ קֵדְמָה
וְנִסְתַּרְתָּ בְּנַחַל כְּרִית אֲשֶר עַל פְּנֵי הַיַּרְדֵּן.
ד וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה
וְאֶת הָערְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם.
ר' שמואל לניאדו בפירושו 'כלי יקר' על נביאים ראשונים, מנמק את צו ה' הזה בכך ששבועתו של אליהו נעשתה ביוזמתו שלו.
אליהו נדרש לפרוש מחברת בני עמו ומן הפורענות שהביא עליהם. בשהייתו הרחק מהם נבחנת השאלה, האם יהא מסוגל לחיות שנה בבדידות, ולחוות יום יום, פעמיים ביום, את היותו שונה מבני עמו, נבדל מחברתם ומגורלם. אפשר ואורח חיים זה בנחל כרית יביאנו לבקש לשוב אל בני עמו, לחוש במצוקתם ולהיות שותף בגורלם. צעד כזה, לוּ יתממש, יהא צעד ראשון לקראת ביטול שבועתו של אליהו.
לא בבת אחת נפגש אליהו עם תוצאות שבועתו - עם יבושת הנחל. לאחר חורף שחון החלה זרימת הנחל להתמעט, ובמשך הקיץ המים הלכו הלוך וחסור. ואליהו, החי על הנחל, חווֶה את גוויעתו האיטית וחש בעליל כיצד עמידתו על שבועתו מכריתה חיים רעננים, ומשליטה את חרבוני הקיץ ואת שממת המדבר הנורא. עד...'מותו' הגמור של הנחל: "וייבש הנחל" (ז). ומדוע אירע דבר זה? "כִּי לא הָיָה גֶשֶׁם בָּאָרֶץ..." (שם).
אליהו עומד על דעתו ועל שבועתו, ואינו מוכן לסגת מהן, ולהשיב בדברו את המטר על הארץ. על כן יימשך הוויכוח עמו. אולם לא עוד במקום זה, בנחל כרית, ולא עוד באמצעות 'טיעונים' אלו. דרך זו הרי לא הביאה תוצאות, ועל כן יש לטלטל את הנביא ממקומו למקום אחר, ולנסות דרך חדשה של ויכוח - התנסות חווייתית חדשה לנביא, שאולי היא תשנה את עמדתו ותרכך אותה.
לשם כך בא הסיום המשברי לאותה שהות של שנה בנחל כרית. התייבשות הנחל, כפועל יוצא הכרחי מגזרת הבצורת שגזר אליהו, תאלץ את הנביא לחפש מקום אחר להמשך קיומו בימים הקשים הללו, וצו ה' ינחנו אל המקום החדש הזה ואל דרך הקיום החדשה באותו המקום, לשם המשך הוויכוח.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת