"וַיִּשְׁמְעוּ צָרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִן כִּי-בְנֵי הַגּוֹלָה בּוֹנִים הֵיכָל לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וַיִּגְּשׁוּ אֶל-זְרֻבָּבֶל וְאֶל-רָאשֵׁי הָאָבוֹת וַיֹּאמְרוּ לָהֶם נִבְנֶה עִמָּכֶם... וַיְהִי עַם-הָאָרֶץ מְרַפִּים יְדֵי עַם-יְהוּדָה וּמְבַהֲלִים אוֹתָם לִבְנוֹת, וְסֹכְרִים עֲלֵיהֶם יוֹעֲצִים לְהָפֵר עֲצָתָם כָּל-יְמֵי כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס וְעַד-מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ מֶלֶךְ פָּרָס: וּבְמַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בִּתְחִלַּת מַלְכוּתוֹ כָּתְבוּ שִׂטְנָה עַל-יֹשְׁבֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלָם: וּבִימֵי אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא כָּתַב בִּשְׁלָם מִתְרְדָת טָבְאֵל..." (עזרא ד', א-ז)
פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר עזרא, עמ' כו-כז
עיקרה של הפרשה הוא פסוקים א-ה: סיפור מעשי האיבה שעשו 'צרי יהודה ובנימין' - אלה הם בני הארצות שהושיבום מלכי אשור בשומרון ובסביבתה (ד', ט-י) - לעולים הראשונים, אחרי שהללו סרבו לשתפם בבנין המקדש מטעמים שבדת ושבאמונה. הפרשה פותחת בדין ודברים שהתקיים בין הצרים לבין ראשי בני הגולה (זרובבל, ישוע, וראשי האבות לישראל), וחותמת במלכות דריוש מלך פרס, שבימיו התחדשה מלאכת הבניה ואף נסתימה בשעה טובה (כד).
פסוקים ו-כג הם מעין מאמר מוסגר, שנסמך לפרשה שלפניו, ומדובר בו על מאורעות שקרו אחרי תקופת זרובבל. אלא אגב הסיפור על המכשולים, ששמו צרי יהודה לעולים הראשונים מימי כורש עד דריוש, נזכרו גם שני מקרים דומים שקרו לעולים שבאו אחרי דריוש, אחר שנגמר בנין הבית - אגרת השטנה לאחשורוש, ואגרת השטנה לארתחשסתא והפסקת בנין ירושלים.
דעת מקרא - מפעל פרשנות לתנ"ך, שיצא בהוצאת מוסד הרב קוק. ייחודו של הפירוש הוא בלשונו הבהירה, ובשילוב בין פרשנות מסורתית לממצאי המחקר התנכ"י המודרני (התואם את המסורת), בעיקר בתחומי הגיאוגרפיה והארכיאולוגיה של ארץ ישראל. מחברים רבים השתתפו בכתיבת ספרי דעת מקרא. הפירוש לספר עזרא-נחמיה נכתב על ידי פרופ' מרדכי זר-כבוד.