עם ישראל מתעמת עם עמלק במשך זמן רב. עוד מאז יציאתם מארץ מצרים דרך ניסיון כניסתם לארץ ואחר כך בימי השופטים ובימי המלכים. מלחמה זו נמשכת עד ימי חזקיה המלך.

 

עמלק הוא בן תמנע, פילגש אליפז בן עשו. העם שיצא ממנו נמנה עם נוודי המדבר וחסה במדבריות מדרום ומזרח לארץ ישראל. משם הגיח, רכוב על גמלים, אל תוך תחומי היישוב לפשיטות ביזה (שופטים ו', ג, לג; שמואל א ל'). עמלק אף חדר לנגב ויצר בו בסיס יישובי. כך הוא נמצא עם הכנעני באיזור ערד, ושם הייתה קיימת אפילו עיר עמלק (שמואל א ט"ו, ה). 
התפתחותו הלאומית של עמלק מתרחשת במקביל להתפתחות ישראל. גם מבחינה ערכית הוא מושווה לישראל בכינוי משותף: מול "קודש ישראל לה' ראשית תבואתה" (ירמיה ב', ג) עומד "ראשית גויים עמלק" (במדבר כ"ד, כ).
החומרה המיוחדת המיוחסת למלחמתו של עמלק בישראל נובעת מהיותו הראשון שהעז לתקוף את ישראל מיד ביציאתם ממצרים "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים" (שמות י"ז, ח). למלחמתו אין כל סיבה ממשית. אין הוא בא להגן על טריטוריה ואין הוא מאוים כלל על ידי בני ישראל. עמלק מעמיד את עצמו בראש אויבי ישראל. למלחמתו נמצאה בכתוב סיבה אחת - שנאה לה' ולמשיחו.
מלחמתו זו של עמלק בישראל אינה חד פעמית אלא מאבק שיטתי. והוא אף שותף לכנעני במלחמתו ב'מעפילים' בחרמה (במדבר י"ד, מה).
סיבת המאבק בעמלק אינה רק היסטורית. עמלק המשיך לפשוט ולפגוע בישראל - הן לבדו והן בשותפות עם עמים אחרים. על כן משבח הכתוב את שאול: "ויעש חיל ויך את עמלק, ויצל את ישראל מיד שוסהו" (שמואל א י"ד, מח). כן מסתבר שאגג עצמו היה ידוע באכזריותו האישית כלפי ישראל, ולכן אמר לו שמואל: "כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך" (שם ט"ו, לג).
ציווי התורה והנביא הופכים את המלחמה הזאת מאירוע גבול מקומי ואקראי למלחמת מצווה היסטורית, הדורשת - משום כך - החרמה טוטאלית.
שאול יוצא למלחמה, מכה את העמלקי וזוכה בניצחון גדול "מחוילה בואך שור אשר על פני מצרים" (שמואל א ט"ו, ז). אלא שהוא אינו מסיים את פעולתו ואינו עוקר אותם מן השורש. גם אחרי ניצחונו נשארים שבטים עמלקיים המסוגלים כעבור זמן קצר לשוב ולפשוט על נגב יהודה (שם ל', א, יד).
דוד נלחם שוב בעמלק (שמואל א ל' ; שמואל ב ח', יב) ומאז הם נעלמים מן הנגב ושארית הפליטה לעמלק יושבת בהר שעיר, עד שבימי חזקיה הכו אותם בני שמעון וירשו את ארצם (דברי הימים א ד', מב-מג).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'עוז מלך – עיונים בספר שמואל', בהוצאת מדרשת הגולן