חטא האכילה מעץ הדעת גרם למלחמה בין האדם ובין בעלי החיים בגלל הדעת של האדם שהעבירה אותו על דעתו. התיקון יהיה כאשר האדם יסגל לעצמו את דעת ה' - הרגשת האלוקות - שתביא לכך שהוא יעשה מאליו טוב וחסד ושהעולם יחזור למצב שהיה בגן עדן.
הנביא ישעיהו עלה בסערה על בימת העולם התנ"כי ואחד מהרעיונות החדשים שהוא העלה לקדמת הבימה המקראית הוא חזון השלום העולמי.
בפרק ב' הוא מתאר עולם ללא מלחמות:
"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים... וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם... וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ב', ב-ד).
בפרק י"א ישעיהו ממשיך בחלום על עולם ללא רוע –
"וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים... וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן. וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה. לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (י"א, ד-ט).
ישעיהו מתאר עולם שבו גם חיות הטרף מפסיקות לטרוף וכולם חיים בהרמוניה ובשלום. האם ישעיהו מתכוון לדברים כלשונם, או שאין הדברים אלא משל, וחיות הטרף מסמלות אנשים מלאי רוע שיהפכו לאנשים טובים? שאלה זו התקשו בה ראשונים ואחרונים, ואין אני רואה חובה לענות על שאלה זו, אולם אני נוטה להניח שהנביא התכוון לדבריו כלשונם וכפשוטם.
החלומות שהעלה ישעיהו הפכו לחלום גדול של היהדות ושל העולם כולו, אולם מניין הם צמחו? האופק של התורה הוא עם ישראל והברכות והקללות שבתורה הן שאיש לא יתקוף את עם ישראל, אולם היכן יש בתורה את חזון השלום העולמי?
נראה ששורשי החלום נמצאים בפרקי בראשית. בסיפור גן עדן מסופר על עולם בו החיות נבראו לשמש חברה לאדם - "וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ" (בראשית ב', יט). אולם בסוף הסיפור עם גירוש האדם מגן עדן ירדו איבה ומלחמות לעולם - נוצר נתק בין האדם לאדמה ממנה הוא נוצר - "וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ" (שם ג', יח). היחסים בין האיש והאישה הפכו ללא שוויוניים - "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (שם, טז), ובין האדם ובעלי החיים החלה מלחמה - "וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב" (שם, טו). ומה גרם לכול? חטא האכילה מעץ הדעת. דומה שזהו קיצור תולדות האנושות. הדעת שיש באדם העבירה אותו על דעתו. האדם יצר מלחמות ופצצות, והביא הרבה רוע לעולם. אולם ישנה דעת אחרת - "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'" (ישעיהו י"א, ט). מהי דֵּעָה אֶת ה'? הנביא ירמיהו אומר - "הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ" (ירמיהו ט', כג). לדעת את ה' פירושו להרגיש אלוהות, ומי שמרגיש אלוהות מאליו עושה חסד וטוב.
אם יתקן אדם את חטא עץ הדעת הרי שהעולם יחזור לימי בראשית כבסיפור גן עדן, ומאליו יעלם הרוע וטוב ישרה על כל העולמות וילד יונק בנה של חוה האם הקדמונית, ישחק עם נחשים ארסיים צאצאי אותו נחש עתיק מגן עדן.
באדיבות אתר 929