ספירת השנים לשמיטה וליובל מהווה תהליך חינוכי הדרגתי של האומה. כל תהליך חינוכי בנוי על האמון ביכולתו של החניך להתקדם, ועל ההבנה שהתהליך צריך להיות מדורג, עליה משלב לשלב, עד שיגיע החניך לקיום דבר ה' בטבעיות.
"וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְךָ יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה" (ח).
הרב הירש הנגיד את ספירת העומר לחובת ספירת שמיטין ויובלות. לדבריו, המכנה המשותף לספירות אלו הוא התהליך ההדרגתי, אלא שהאחת מכוונת אל היחיד, הנקרא לעמול ולטפס מדרגה אחר מדרגה לקראת כיבוש תאוותיו והשגתו את חירותו המוסרית, ואילו האחרת מתארת את תהליך התעלותה של האומה:
"סְפִירַת הָעֹמֶר הִיא סְפִירַת הַיָּחִיד; וְאִלּוּ סְפִירַת שְׁמִטָּה ויובל הִיא סְפִירַת הָאֻמָּה. וזו מַשְׁמָעוּת סְפִירַת הָעֹמֶר שֶׁל הַיָּחִיד: בְּשֶׁבַע שַׁבָּתוֹת הוּא נִכְנַע לָה' וּמַמְלִיכוֹ כְּבוֹרֵא וכמלך; וְעַל יְסוֹד זֶה הוּא חוֹתֵר שֶׁבַע פְּעָמִים לִקְרַאת חֵרוּת מוּסָרִית, וְעַל יְדֵי כָּך יְהֵא רָאוּי לְקַבָּלַת תּוֹרָה. וזו מַשְׁמָעוּת סְפִירַת שְׁמִטָּה ויובל שֶׁל הָאֻמָּה: בְּשֶׁבַע שְׁנוֹת שַׁבָּת הִיא נִכְנַעַת לָה', שאדמתה הַלְּאֻמִּית קְנוּיָה לוֹ; וְעַל יְסוֹד זֶה הִיא חוֹתֶרֶת שֶׁבַע פְּעָמִים לִקְרַאת חֵרוּת מְדִינִית פְּנִימִית, וְעַל יְדֵי כָּך תְּהֵא רְאוּיָה לִתְחִיַּת הַיּוֹבֵל שֶׁל הַמְּדִינָה".
(פירוש הרש"ר הירש ויקרא כ"ה, ח)
מספר המופעים הרב של הביטוי "חירות מוסרית" בפירושו של הרב הירש לתורה מלמד על היותו חשוב במשנתו החינוכית. אֵמון באדם וביכולתו לבחור בטוב מהווה למעשה את התשתית ההכרחית לפועלו של המחנך, הנדרש להאמין ביכולת חניכו להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניו, ולנצח במאבקו המתמיד בדרכו אל הקודש. מאבקו היום-יומי של החניך יישא פרי, והוא ילך ויקטן עד שבסופו של התהליך יוכל לקיים את דבר ה' בלא מאבק ובשמחה. על המחנך להפנים בתודעתו כי השגת יעד זה כרוכה בהליך ממושך, שבמהלכו יקנה חניכו את המעלות הטובות שלב אחר שלב.