המלאך מבטיח להגר בן, אך גם מצווה עליה לחזור לבית שרה, לעינוי ממנו ברחה. בזכות מה זוכה הגר לבן? ומדוע היא נענשת?
הגר בורחת מפני שרי אל המדבר, ופוגשת שם את מלאך ה'. דברי המלאך אל הגר מתחלקים לשלושה חלקים:
א. וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ:
ב. וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב:
ג. וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי-שָׁמַע ה' אֶל-עָנְיֵךְ: (ט-יא)
סמיכותם של שני ההיגדים הראשונים תמוה: תחילה אומר המלאך להגר לחזור לביתה של שרי ולתנאים הקשים מהם ברחה: "שׁוּבִי אֶל-גְּבִרְתֵּךְ וְהִתְעַנִּי תַּחַת יָדֶיהָ", ואילו בהיגד השני מובטח להגר שכר גדול מאוד, שמזכיר את ברכת ה' לאברהם וליעקב: "הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב".
בא ההיגד השלישי ומכריע ביניהם: "הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל כִּי שָׁמַע ה' אֶל עָנְיֵךְ. וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן" (יא-יב).
הגר עתידה ללדת, שכן שמע ה' אל "עונייה" – צעקתה, או תפילתה. אין ספק, שהשימוש במילה זו רומז לנסיבות שבהן נוצרה צעקה זו – "וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ"(ו).
אולם, אין להתעלם גם מהנסיבות שגרמו לעינויה של הגר בידי שרי – "וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ" (ד).
בשל העינוי נאלצה הגר לברוח למדבר, שם פגשה את המלאך – "עַל עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר".
כעונש על התנהגותה המזלזלת של הגר, הרי שהבן שייוולד לא יהיה ילד רגיל, אלא פרא אדם, אשר ידו בכול ויד כל בו.
ממילא, מבואר ההיגד הראשון, שהורה להגר לחזור ולהתענות תחת שרי, ולשלם את המחיר על זלזולה בגבירתה.
נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הספר "נקודת פתיחה" בהוצאת מכון צומת