הבקשה הסמויה

הדמיון שבין מזמורנו ושירת דבורה ברור וחזק מאוד. מעבר לפסקה שחוזרת כמעט מילה במילה: "אֱלֹהִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף-שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹהִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (ח-ט | שופטים ה', ד-ה), קיימים עוד לשונות חזרה ברורים: "אִם-תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם" (יד) – "למה ישבת בין המשפתים" (שופטים ה', טז); "עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי לָקַחְתָּ מַתָּנוֹת בָּאָדָם וְאַף סוֹרְרִים לִשְׁכֹּן יָהּ אֱלֹהִים" (יט) – "ה' ירד לי בגבורים... הכוכבים ממסלותם נלחמו" (שופטים ה', יג, כ); אזכור השבטים במזמורנו: "שָׁם בִּנְיָמִן צָעִיר רֹדֵם שָׂרֵי יְהוּדָה רִגְמָתָם שָׂרֵי זְבֻלוּן שָׂרֵי נַפְתָּלִי" (כח) דומה לאזכור השבטים בשירת דבורה (שופטים ה', יד-יח); מעבר לקשרים המילוליים ישנם גם קשרים מהותיים: שני המזמורים נאמרים אל מלכי אומות העולם: "מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ שִׁירוּ לֵא-לֹהִים" (לג); "שמעו מלכים האזינו רזנים" (שופטים ה', ג); שני המזמורים עוסקים בעיקר במלחמה ובהושעת ה' במלחמה.

לאור כל זה מה הקשר בין שני המזמורים ומדוע משתמש מזמורנו בשירת דבורה? למעשה במזמורנו ישנם שני פסוקים שמהווים בקשה: "צִוָּה אֱלֹהֶיךָ עֻזֶּךָ עוּזָּה אֱלֹהִים זוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ" (כט), "גְּעַר חַיַּת קָנֶה עֲדַת אַבִּירִים בְּעֶגְלֵי עַמִּים מִתְרַפֵּס בְּרַצֵּי-כָסֶף בִּזַּר עַמִּים קְרָבוֹת יֶחְפָּצוּ" (לא). שני פסוקים אלו חבויים בתוך המזמור שרובו ככולו לא נשמע כבקשה אלא דווקא כהודאה על משהו שהתרחש. נראה שהבקשה כאן לא סתם מוסתרת, אלא מכוונת. המשורר משתמש בלשונות משירת דבורה כדי להדגיש את מה שארע ולהזכיר את נפלאות ה', כדי שגם כעת ה' יושיע מהצרה, וכך גם נאמר בפסוק הבקשה שבמזמור: "צוה א-להיך עזך עוזה א-להים זו פעלת לנו" (כט). השימוש בלשונות שירת דבורה אינו סתמי אלא ברצון המשורר להדגיש את ההושעה שהייתה בעבר כדי שה' יושיע גם בהווה!