הבגידה

"כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' זֹאת יְרוּשָׁלִַם בְּתוֹךְ הַגּוֹיִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבוֹתֶיהָ אֲרָצוֹת: וַתֶּמֶר אֶת מִשְׁפָּטַי לְרִשְׁעָה מִן הַגּוֹיִם וְאֶת חֻקּוֹתַי מִן הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֶיהָ כִּי בְמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְחֻקּוֹתַי לֹא הָלְכוּ בָהֶם: לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' יַעַן הֲמָנְכֶם מִן הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם בְּחֻקּוֹתַי לֹא הֲלַכְתֶּם וְאֶת מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם..." (ה-ז)

האשמה קשה מאשים יחזקאל את ירושלים. היא גרועה מן הגויים שסביבותיה. ירמיהו ראה זאת בדרך כלל להיפך:

"כִּי כֹה אָמַר ה' הִנֵּה אֲשֶׁר אֵין מִשְׁפָּטָם לִשְׁתּוֹת הַכּוֹס שָׁתוֹ יִשְׁתּוּ וְאַתָּה הוּא נָקֹה תִּנָּקֶה לֹא תִנָּקֶה כִּי שָׁתֹה תִּשְׁתֶּה" (ירמיה מ"ט, יב)

ירמיהו פונה לאדום ואומר לה, שיהודה שתו מכוס החמה למרות שאשמתם פחותה, וקל וחומר שאדום לא תנקה. כך יחסו גם לגויים אחרים. במה ראה יחזקאל כאן ואף בנבואות נוספות את ירושלים כגרועה מן הגויים שסביבותיה?

צדקיהו, אחיו החורג והצעיר של יהויקים, נתמנה למלך על ידי נבוכדנאצר אחרי שיהויכין בן יהויקים נלקח לכלא הבבלי. נבוכדנאצר השביע את צדקיהו להיות נאמן לו, ורק בשכר שבועה זו העניק לו את המלכות בירושלים. צדקיהו התפתה לעצתם של מלכים אחרים בסביבה להתכחש לשבועתו, לכרות ברית בחסות מצרים, ולתקוע סכין בגבו של מלך בבל (ראו ירמיהו כ"ז). הייתה זו בגידה בשבועה ובנאמנות שלא הייתה כמותה בגויים האחרים, שהיו לכאורה בעלי בריתו של צדקיהו. מקומה הגיאו–פוליטי של ממלכת יהודה בין כל מדינות האזור: אדום, עמון, מואב צור וצידון לבין מצרים, הפך אותה לממלכת מפתח במרד במלך בבל. על בגידה זו מעניק יחזקאל לירושלים את התואר של גרועה מן הגויים שסביבותיה. בפרקים להלן, ובעיקר בפרקים ט"ז וכ"ג, הוא יגזור את עונשה בהתאם.