אליפז יוצא כנגד איוב בטענות קשות ובוטות, אך בסוף האמת עוד עתידה להתברר.

 

אליפז פותח את מחזור הוויכוחים השלישי. נאומו שלם, נאום בלדד קצר מאד ונאום צופר נעלם לגמרי. לא נכחיש שאין חדש בדבריו, הם כבר נאמרו, יותר מפעם, אלא שהפעם הם קיצוניים הרבה יותר.

אולי יש בזה רמז לכך שגם מי שחושב שאכן המחזורים השני והשלישי של הוויכוחים הם מקוריים, יודע שהוויכוח לקראת סופו ועומד להסתיים. וכי מה יש עוד לומר שלא נאמר כבר? רק אותו דבר בניסוח בוטה יותר. וכי מה ייאמר כשאין לו הוכחות מלבד התוצאה – הסבל?

ביתר שאת מנסה אליפז לבסס את תורת הגמול המקובעת שלו, 'ההפוכה' – אתה סובל (וזו עובדה) ואין סבל אלא עונש על חטא, על כן ודאי שאתה חוטא / רשע. על כן הוא ממציא, ממש, רשימה של חטאים ומאשים בהם את איוב וכמובן מצדיק את א-לוהים שהעניש, כנדרש, את איוב. אין בעיניו אפשרות אחרת. הרשימה הזו מוכרת היטב מכתובים אחרים במקרא, בחוק ובנבואה. אלה חטאים שבין אדם לאדם, התנהלות של כל אדם, והיא נדרשת לקיום חברה מתוקנת.

הפתיח של הרשימה אינו מבשר טובות "הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך" (ה) ואז "כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט: לא מים עייף תשקה ומרעב תמנע לחם… אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא" ועל כן, "סביבתיך פחים ויבהלך פחד פתאם" (ו-יא).

אין מנוס מלקרוא את הכתוב בספרי שמות (כ"ב, כה) ויקרא י"ט ודברים כ"ד, וכן מתוך דברי ישעיהו בפרק א' ולהסיק שלפנינו שימוש בניסוחים ידועים ומקובלים בוויכוחים מסוג זה – קלישאות / אמירות מקובלות – לא בתכנן, שהוא חשוב מאין כמוהו, אלא בשימוש הנעשה בהן כטיעון.

אותם דברים אבל לחיוב נאמרים על א-לוהים המנהל את העולם בצדק (דברים י', יח), ובדיוק ודווקא על כך מעיד על עצמו איוב ב'נאום ההגנה' שלו באיוב כ"ט. אלא ששם הוא מדגיש את עשיית הטוב שלו, הרבה יותר מן הנדרש בחוק. בעצם זהו נאום תשובה מוחץ כנגד כל רעיו – "כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני: כי אמלט עני משוע ויתום ולא עוזר לו: ברכת אובד עלי תבוא ולב אלמנה ארנין" (כ"ט, יא-יג) ולא כאליפז בדבריו כאן. ונדגיש את מה שאיוב אומר באותו נאום בפס' יד-טז.

ואנו תוהים - אם אין לאל חפץ / רווח מצדקת איוב (ב-ג) אז לשם מה ומדוע מתאמץ אליפז ועמו רעיו להוכיח, בכל יכולתם וחכמתם שאיוב סובל מפני שחטא? ואם לא עייפנו מן הטעונים הבלתי נגמרים החוזרים על עצמם ואינם מובילים לשום הסכמה, נתנחם אולי שלבסוף נענה איוב במענה א-לוהי ואילו הרעים נותרו 'בחוץ' נזופים וטועים בגדול.

באדיבות אתר 929