מערכת היחסים בין איש לאישה היא ממערכות היחסים החשובות ביותר, ואף המיוחדות והמורכבות בחברה האנושית; אם מערכת האמון בין בני־זוג נפגעה עד כי הבעל צריך לקנא לאשתו, הטיפול אינו יכול להיות משפטי וטכניכאן נדרש טיפול שורש, וזוהי ההתערבות האלוקית באמצעות המים.

 

בדרך כלל המשפט העברי, כמו כל מערכת משפט, נשען על כללים ברורים המבהירים כיצד ניתן להרשיע אדם בדין הפלילי ובדין האזרחי; בפרשת סוטה, משום מה, המקרא משלב גורמים אלוקיים בניהול המשבר המשפחתי.
מדוע התורה מתייחסת לסוגיית הבגידה והנאמנות בדרך שונה מסוגיות משפטיות אחרות?
מערכת היחסים בין איש לאישה היא ממערכות היחסים המיוחדות והמורכבות בחברה האנושית; זוהי גם אחת ממערכות היחסים החשובות ביותר שבנמצא. לכן, כשמתחולל משבר חריף בחיי הזוג, מבקשת התורה להפעיל "נשק כבד" כדי לפתור את המשבר.
הפסוק בשיר השירים מתאר את רצונה של האישה להיות במרכז תשומת הלב של אהובה במילים, "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ. כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה" (שיר השירים ח', ו). מערכות היחסים בין אוהבים יכולות להתאפיין ברמה גבוהה של רגישות ודאגה, הערכה ופתיחות, אבל בה בעת הן יכולות להיהפך בן רגע לעוינות וקנאה, חשדנות ואטימות. רגש שהוביל רק אמש להתמסרות אין־סופית כלפי בן־הזוג, יכול להביא בלילה שלאחר מכן לעריפת ראשו. כזה הוא עולם האוהבים. עז כמוות, קשה כשאול.
שורש המשבר והפתרון נעוץ במילה אחת: אמון. האמון נבנה לאורך זמן באמצעות מעשים ודיבורים, אולם הוא אינו רק סך כל המעשים והדיבורים אלא רגש בסיסי שהאדם רוחש לבן־זוגו: אמון באהבה, אמון שאהובי לא יפגע בי, אמון שהוא רוצה בטובתי. האמון שבני־הזוג רוחשים איש לרעהו הוא ממרכיבי היסוד של קיומנו כחברה. אם בני־זוג אינם יכולים לסמוך על בעלי בריתם, כיצד יוכל בן לסמוך על אביו ואמו? כיצד יוכלו מעביד ועובד, וכמוהם גם מפקד וחייל, לסמוך זה על זה? 
אם אכן מערכת האמון בין בני־זוג, שהיא יסוד הקשר ביניהם, נפגעה עד כי הבעל צריך לקנא לאשתו, אות היא כי הברית ביניהם הגיעה לצומת שבו הטיפול אינו יכול להיות משפטי וטכני. כאן נדרש טיפול שורש, וזוהי ההתערבות האלוקית באמצעות המים.
טיפול השורש יכול לעזור אם רוב בני־החברה בוטחים זה בזה; אם האמון ביניהם נחשב עדיין מצב טבעי ורצוי, שרק מעטים שכשלו חורגים ממנו. אם האמון יפסיק להיות ערך משמעותי בחיינו לא יעזרו גם המים הנסיים. על זה אמרו חכמינו: "משרבו המנאפים — בטלו מי סוטה".
פרשת הסוטה קוראת לנו להחזיר את האמון כבסיס לדרך חיינו עם בני־זוגנו, עם ילדינו ועם כל הסובבים אותנו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'פרשה בקטנה' בהוצאת מגיד
לרכישת הספר