האם רחבעם היה סכל?

מעשי סכלות ומעשי חכמה משמשים אצל רחבעם לסרוגין. מעשיו הראשונים, שהביאו לפילוג הממלכה הגדולה של אביו ושל אביו זקנו לשתי ממלכות העוינות זו את זו, הם שרשרת של מעשי סכלות, החל מהליכתו לשכם, ומקבלת עצת הילדים, וכלה בשליחת הדורם אשר על המס. בעצם בחירת הדורם כשליח אל העם היה משום אולת וסכלות מדינית.

נדמה, שכל מעשיו הראשונים ערוכים על דרך הניגוד למעשיו הראשונים של אביו "החכם מכל אדם". שלמה ביקש בגבעון חכמה ומדע כדי לשרת את העם, ואילו רחבעם בנו ביקש בשכם שלא לשרת את העם הזה (י', ו-י) אלא לשעבדו (יד).

וכנגד מעשיו הראשונים, שסימנם סכלות, באים בסמוך להם מעשים ערוכים בחכמה ובפקחות מדינית (בפרקים הבאים).

ואם תתמה, מה ראה מלך חכם לעשות בתחילת מלכותו מעשי סכלות רבים כל כך? התשובה היא - "כי היתה נסיבה מעם האלוקים, למען הקים ה' את דברו אשר דבר ביד אחיהו השילוני..." (טו).

לשון אחרת: ההתרחשות ההיסטורית שהביאה לפילוג הממלכה ערוכה כאן על דרך של סיבתיות כפולה. במעשי רחבעם בא לידי בטוי מפורש הפן ההיסטורי הריאלי האנושי, כשפעולות אדם ניתנות לחקר מבחינת סיבה ומסובב, ומצד שני בא לידי בטוי הפן העל-היסטורי האלקי, הצופה אחרית מראשית. הפן האלקי נסתר בדרך כלל מעיני האדם עד שבא נביא ומפרשו, אבל הוא נותן משמעות לפן ההיסטורי הריאלי. ויתרה מזו: מי שמפריד את ההתרחשות ההיסטורית ממה שקדם לה, וממה שמשתלשל ובא אחריה, מקפח את ראיתו המקפת ואינו מבין את פשרו האמיתי של המאורע ומשמעותו לדורו ולדורות.

נערך ע"י צוות אתר התנך

מתוך תנך עם פירוש דעת מקרא, הוצאת מוסד הרב קוק ירושלים, ספר דברי הימים ב עמ' תרנד-תרנה