האם לעמוס היה סיכוי?

עמוס הנביא, כמו כל הנביאים האחרים, ניסה לעורר את העם ולשנות את דרכי מחשבותיו. אך האם לנביאים היה סיכוי לשנות את העמדה של העם? בגמרא במסכת סנהדרין דף קב עמוד ב מובא הסיפור על רב אשי שמנשה בא אליו בחלום ואומר לו: "אי הות התם הות נקיטנא בשיפולי גלימא ורהטת אבתראי" (=אם אתה היית שם היית מפשיל שיפולי גלימתך ורץ אחרי). מתוך כך, האם באמת היה ניתן לעשות שינוי כלשהו אצל העם?

מסתבר ששינוי אמיתי לא באמת היה יכול לקרות. המצב אצל עמוס מגיע לשפל כשאמציה מייעץ לו: "חֹזֶה לֵךְ בְּרַח לְךָ אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה וֶאֱכָל שָׁם לֶחֶם וְשָׁם תִּנָּבֵא: וּבֵית אֵל לֹא תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא כִּי מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ הוּא וּבֵית מַמְלָכָה הוּא" (ז', יב-יג). עמוס מתבקש לעזוב את ממלכת ישראל, כי אין טעם שימשיך להינבא.

מכאן נראה שאחת המטרות החשובות של שליחות הנביא היא הנבואה לדורות ולא רק שינוי מהותי בתקופה שהנביא ניבא בה. הנביאים שכללו תפיסות שלא קבלו מקום מספיק רחב בימיהם, ובימינו עלינו להיות קשובים לדברי הנביאים, וללמוד מהם על חיינו ועל דרכינו.

סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור שהועבר בימי העיון בתנ"ך

לשמיעת השיעור המלא