"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא" (דברים י"ז, טו)

 

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כ עמוד ב

כתנאי, רבי יוסי אומר: כל האמור בפרשת מלך [שמואל א ח', יא-יז] - מלך מותר בו,

רבי יהודה אומר: לא נאמרה פרשה זו אלא כדי לאיים עליהם, שנאמר "שום תשים עליך מלך" - שתהא אימתו עליך.

וכן היה רבי יהודה אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה.

רבי נהוראי אומר: לא נאמרה פרשה זו אלא כנגד תרעומתן, שנאמר "ואמרת אשימה עלי מלך וגו'" (דברים י"ז, יד). תניא, רבי אליעזר אומר: זקנים שבדור - כהוגן שאלו, שנאמר "תנה לנו מלך לשפטנו" (שמואל א ח', ו), אבל עמי הארץ שבהן קלקלו, שנאמר "והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו" (שם, כ).

תניא, רבי יוסי אומר: שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה, ואיני יודע איזה מהן תחילה,

כשהוא אומר "כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק" (שמות י"ז, טז), הוי אומר: להעמיד להם מלך תחילה, ואין כסא אלא מלך, שנאמר "וישב שלמה על כסא ה' למלך" (דברי הימים א כ"ט, כג).

ועדיין איני יודע אם לבנות להם בית הבחירה תחלה, או להכרית זרעו של עמלק תחלה,

כשהוא אומר "והניח לכם מכל אויביכם וגו' והיה המקום אשר יבחר ה' וגו'" (דברים י"ב, י-יא) - הוי אומר: להכרית זרעו של עמלק תחלה.

וכן בדוד הוא אומר: "ויהי כי ישב המלך [דוד] בביתו וה' הניח לו מסביב" (שמואל ב ז', א), וכתיב "ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וגו'" (שם, ב).