"כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה" (איוב ז', ט)
האם איוב כפר בתחיית המתים? בקרב הפרשנים קיימות דעות שונות באשר לדרך בה ניתן להבין את דבריו של איוב בפסוק שלפנינו.
אלשיך:
"כן יורד שאול לא יעלה" - כלומר, מי שהוא כן כדרך הזה יורד שאול לא יעלה, שיורד כגדר זה שגופו כלה לא יעלה, כי תהיה נשמתו נשרפת, הם אותם שמנו חכמים ז"ל שיש להם משפט זה.
מצודת דוד:
"כלה ענן" - רצה לומר: לא אקוה שתשוב ותחייני לראות בטוב, כי כמו הענן כלה הוא והולך לו ולא ישוב זה הענן בעצמו, כן היורד אל הקבר לא יעלה עוד ממנה ומזה אמרו רבותינו זכרונם לברכה שכפר בתחיית המתים.
מלבי"ם:
"כלה" - רצה לומר ואם תאמר שאחר המות ישוב יחיה ואז ישלים חקו, הלא כמו שהענן והאד העולה מהתכת המורכבים, יכלה וילך ולא ישוב עוד להתחבר עם הגוף אשר נפרד ממנו. כן היורד שאול יתפרדו היסודות שהורכב מהם ולא יעלה עוד, וגם אם יצוייר שיעלה.
רשב"ם:
"כן יורד שאול" - לפי פשוטו של מקרא לא כפר בתחיית המתים, אלא כך אמר: עד זמן גדול לא יעלה משאול.
ר' יוסף כספי:
"כי כלה ענן וילך וגו'" - כלומר: לא ישוב לחיות מחר או מחרתו. ולא רמז כלל לתחיית המתים הרחוקה.
ר' ישעיה מטראני:
"כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה" - משם, עד שהשם יחדש עולמו ויחיה המתים.