האומץ להתפייס

כמה מרגש לקרוא את פסוקי ההתפייסות בין יעקב ועשיו, המתארים את הריצה של האחד לקראת אחיו, את הנפילה על הצוואר, החיבוק והבכי,  וכן כיצד עשיו, ששטם את אחיו על שקיבל את השפע של בברכת הבכורה, כעת, טוב לו במה שיש בידו: "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ"(ט).

כמה מרגש להמשיך ולקרוא כיצד ניגשו שני האחים יחד להביא את אביהם למנוחת עולמים: "וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו".(ל"ה, כט).

האם כל זה מובן מאליו? האם הזמן עשה את שלו והביא מזור לכאבי העבר? כנראה שלא.

חששותיו העמוקים של יעקב שעה שהוא הולך ומתקרב לשדה אדום מכתיבים את הכנותיו הדקדקניות. הוא מחלק את רכושו לשניים, כדי להציל ולו חלק שיישאר לפליטה, הוא מקדים ושולח מנחה לאחיו ומקפיד לשים רווח בין עדר לעדר, על מנת למצות את הרושם, וכמובן, נושא קולו בתפילה ומבקש מא-לוהיו להיטיב עמו ולהגן עליו.

מצדו של עשיו, התמונה אכן איננה מבטיחה. אמנם, כל שאנו יודעים הוא שעשיו יוצא לקראת אחיו וארבע-מאות איש עמו, אלא שכמות כזו מלמדת כי פניו למלחמה ואכן, יעקב ממהר לחצות את הנפש אשר אתו. אם כן, מה היטה את הכף ושינה את מהלך הדברים?

אלה דבריו היפים של הרב מרדכי ברויאר:

"לא בחציית הרכוש ולא בחציית הנפש , אלא רק במסירות הנפש, היה יעקב יכול להציל את הנפש. היה עליו להשליך את נפשו מנגד ולהקריב את עצמו על הצלת משפחתו. ואם לא יזכה להציל את נפשו, יציל במותו את נפשות בני ביתו - או לפחות חלק מהם :  "והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו " (ג) ורק עכשיו, כאשר כבר הגיעו מים עד נפש, כביכול כבר הייתה חרב חדה מונחת על צווארו של יעקב, התערבה ההשגחה להצלת יעקב. הנה הוא הולך לבדו לקראת עשו, ואין בידו לא חרב ולא חנית אלא רק נשק שבע ההשתחוויות. בנשק הזה הוא ביקש להתגבר על שנאתו של עשו ולפייס אותו על מה שעשה לו. ומי שלב כל אדם בידו הוא הטה את לב עשו עד ש "נתגלגלו רחמיו כשראהו משתחווה כל השתחוואות הללו" ( רש"י לפס' ד)

(מרדכי ברויאר, פרקי בראשית - כרך ב עמוד: 559).

יעקב מתגלה לעינינו כאסטרטג מתוחכם בפרשה וכמי שאיננו סומך רק על עצמו, אלא פונה אף לקבלת רחמי שמים, אלא שעל מנת להביא את הפיוס המיוחל עליו לגלות אומץ, עליו לגשת לבדו אל מול פני אחיו וארבע מאות האנשים שאתו ולהשליך את נפשו מנגד. לא פשוט להתפייס, דרושה אסטרטגיה טובה, דרוש שאר רוח ודרושה אמונה, אך כנראה שבראש ובראשונה דרוש אומץ לא מבוטל.

באדיבות עמותת 'יסודות' - המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה, במכללה האקדמית הרצוג