דוד המלך ברוח קודשו מתאר במזמור שלפנינו את האדם הראוי לשכון אצל האלוקים: אדם ששלם במעשיו, במחשבתו ובדיבורו ו"אשר לא נשא לשווא נפשו" (ד) - שנפשו ממלאת את ייעודה בעולם.

באדיבות אתר 929