"באין חזון יפרע עם" (יח) אומר בעל ספר משלי ומביע בכך את הצורך של העם בחזון. אך מהו בעצם חזון?

 

"באין חזון יפרע עם ושומר תורה אשרהו" (יח).

"באין חזון ייפרע עם" הוא ביטוי קשה שכדאי להבינו, מהו 'חזון'?

הפירוש הרווח כיום למילה 'חזון', הוא כיוון ומטרה לטווח ארוך, ראייה ושאיפה אידיאלית המתווה לעם דרך לגבי העתיד. "אין חזון" מובנו, עם שאין לו ולמנהיגיו תוכנית אידיאלית לגבי העתיד. לעם כזה צפוי גורל קשה של הרס החברה וסדרי החיים.

לעומת פירוש זה, מפרשי התנ"ך המסורתיים ראו במילה 'חזון' ביטוי לתוכחה, כפי שפירשו רש"י ואחרים - בעת שעם ישראל זלזל במוסר ובתוכחת נביאיו, התוצאות היו יציאה לתרבות רעה ופרצות בעם עד לגלות מארצם.

גם סבי ר' אריה בן צבי זצ"ל, פירש את המילה 'חזון' במובן של תוכחה, גינוי המעשים הרעים ואזהרה מראש על תוצאותיהם. סבי התבסס על לשון מקבילה בתנ"ך בספר הושע (י"ב, יא): "ודיברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי...".

גם פירוש המילה "יפרע", נסמך על מקורה בתורה (שמות ל"ב, כה): "וירא משה את העם כי פרוע הוא, כי פרעה אהרון לשמצה בקמיהם" - לשון הריסת גדרי המוסר וסדרי החיים של האומה. סופו של הפסוק נותן לנו את התקנה למציאות בה אין חזון: "... ושמר תורה אשרהו" (יח) - האיש השומר את דברי התורה, והתורה משמשת כמגדלור לחייו, אשריו וטוב לו.

לדעתי, שני הפירושים משלימים זה את זה ונדרשים לחיי העם ולחיי היחיד. החזון כתוכחת מוסר הנביאים, חיוני להעמדת סדרי חברה תקינים בעם, יחד עם החזון במובנו כמבט המרחיק ראות ובונה שאיפה עתידית כלשון הנביאים: "והיה באחרית הימים". טוב לאומה שיהיה לה חזון שתתקדם לעברו, יתווה דרך וכיוון וגם ישמור על סדרי העם.

ומהו חזונו של עם ישראל? דוד בן גוריון - ראש ממשלתנו הראשון, הגדיר את חזון הגאולה של עם ישראל על פי התנ"ך: "להיות עם חורין במולדתו היעודה, עם סגולה, אור לגויים".  

יהיו דברי התורה וחזון הנביאים מגדלור לדרכנו ויתקיים בנו - אשרי העם שככה לו.

עוד על פשרו של החזון ניתן לקרוא בפוסט מאת יהודה גליק

באדיבות אתר 929