דניאל מתפלל על אף גזרת דריווש. מה מיוחד בתפילתו של דניאל ובמה היא שונה מתפילות אחרות המוזכרות במקרא?
בפרקנו מסופר על דניאל שהתפלל: "ודניאל כאשר ידע כי נרשם הכתב בא לביתו, וחלונות פתוחים לו בעליתו, נגד ירושלים, ופעמים שלש ביום הוא בָּרֵךְ [כורע] על ברכיו, ומתפלל ומודה לפני א-להיו" (יא, תרגום). פסוק זה מתכתב עם כמה הלכות המוכרות לנו מהגמרא, כמו למשל שהתפילה צריכה להיות כנגד חלונות ולכיוון ירושלים והמקדש.
תפילת דניאל שונה בתכלית מהתפילה המוכרת לנו מהמקרא. בכל שאר המקומות בתנ"ך לא מוזכרת תפילה אלא במקום של צורך המתפלל. כלומר התפילה היא תפילת שעה, תפילה בה המתפלל זקוק לישועת ה' באותו הרגע. כך למשל חנה, מי שנחשבת לאחת ממייסדות התפילה, התפללה לה' בשעת הצורך בבקשה קורעת לב לבן. אף התפילות הרבות הנמצאות בספר תהילים מבטאות תפילות של רגעי משבר וקושי או רצון להודות לה' ואין ביניהן תפילת קבע.
כאן לראשונה במקרא אנחנו עדים לתפילה שלא קשורה כלל לבקשה מסויימת או לזמן מסויים. דניאל מתפלל בדרך קבע, שלוש פעמים ביום, בדיוק כפי שאנו נוהגים כיום. התפילה של פרקנו שונה בתכלית מהתפילה הארוכה שבפרק ט', מכיוון שהתפילה של פרק ט' מייצגת את שאר התפילות המוכרות לנו מהמקרא כולו: תפילה לה' מתוך צרה ומצוקה. סוף סוף פרקנו מספר על דניאל שמתפלל לה' בלי סיבה מיוחדת, תפילת קבע, שלוש פעמים ביום. לכן אפשר להבין מדוע תוכן התפילה לא מופיע: ייתכן כי דניאל התפלל נוסח של תפילה קבועה ורגילה, לא מיוחדת, וזה בדיוק מה שמיוחד כאן – תפילת הקבע מופיעה כאן לראשונה ותהפוך להלכה ברורה, עד ימינו.