דם, יזע ודמעות

לא מקרה הוא שהמצווה הראשונה שנצטווה היהודי הראשון בעולם הייתה מצוות ברית מילה. דבר זה בא ללמדנו את ערכה של מצווה זו. אמנם מצוות פרו ורבו נזכרה בתורה לפניה, אולם מצווה זו לא נאמרה דווקא לעם ישראל, אלא היא משותפת לכל מיני החי בעולם מהדגה והחיה ועד לאדם. אבל ברית מילה היא המצווה הראשונה שיועדה לעם ישראל. וכשם שהמצווה הראשונה שנצטווה אברהם אבינו הייתה ברית המילה, כך גם המצווה הראשונה שכל יהודי ויהודי מקיים, בהיותו בן שמונה ימים בלבד, היא ברית המילה. ואכן מצווה זו מסמלת יותר מכל שאר המצוות את הקשר הנצחי שבין עם ישראל לאלוקיו, קשר שנחתם בבשרנו.

במצוות ברית המילה אנו אומרים בעצם, שלהיות יהודי זה לא קל, מחירה של היהדות עולה בדם, וכמו שאומר הפסוק שאנו מזכירים בברית המילה: "וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל ט"ז, ו). הייעוד הנכבד שעם ישראל קיבל על עצמו הוא לגלות בתוך עולם של חושך וכפירה שיש בורא ומנהיג, לומר לעמים שטופי תאוות רצח וחמס שהייעוד הוא דווקא לרדוף צדקה וחסד, ולחיות בתוך עולם של שקר וצביעות – חיים של טוהר ומוסר. כל זה לא קל. זהו תפקיד שייגמר רק עם גמר תיקון העולם, והדרך רצופה קשיים וקרבנות.

הסרת הערלה, המבטאת את הפגם המוסרי שדבק בעולם, כרוכה בייסורים ובדם. אבל דרך אחרת אין. כי האפשרות השנייה היא להתפשר ולהתבוסס בטומאת העמים שטופי הרצח והחמס, תוך איבוד ערכנו וזהותנו הלאומית.

מכל דף מדפי ההיסטוריה היהודית, מחורבן הבית ועד השואה, אנו למדים שתפקידנו קשה וכרוך במסירות נפש ממש, זהו גורלנו וייעודנו.

בברית המילה אנו מכריזים קבל העולם כולו, שאנו ממשיכים לדבוק באמונתנו, תוך נכונות למסור את הנפש, עד אשר נגיע להגשמת כל שאיפות הטוב והצדק של עם ישראל.

באדיבות אתר 929