דבורה הנביאה היתה אחת מן השופטים של ישראל בתקופה שלאחר ההתנחלות, והאשה היחידה ביניהם. בתקופתה עומדים ישראל אל מול איום כוחני גדול של צבא סיסרא הכנעני, עם תשע מאות מרכבותיו. בדבר ה', קוראת דבורה לברק בן אבינעם ושולחת אותו להוביל את העם לנצחון: הֲלֹא צִוָּה ה' אֱ-לֹהֵי־יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבוֹר וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ... (שופטים ד', ו).
דמותה של דבורה מצטיירת כאישה עם עוצמות לא רגילות, ועם אמונה גדולה בכח הנצחון של ה'. לעומתה עומד ברק החושש מן הקרב ודורש את נוכחותה לידו כנציגת ה'. בתגובה עונה לו דבורה: אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הוֹלֵךְ כִּי בְיַד־אִשָּׁה יִמְכֹּר ה' אֶת־סִיסְרָא (שופטים ד', ט). היא מנבאת כי דוקא אשה, שנתפסה בימים ההם כחסרת אונים בקרב - היא שתהרוג את סיסרא ותטה את כפה של המלחמה לישועה. המסר שמעבירה לו דבורה הוא אחד: אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט, בגיבור או בחלש. לא האופן בו אנו או החברה שלנו מפרשים את העולם, הוא הקובע את גבולות היכולת שלנו, אלא רק ה', והוא יתן את הכח לעושים את רצונו. על כן, כאשר דבורה מעבירה את מה שארע בשיר, היא מהללת את כחו של ה', ומבקרת את כל העומדים מן הצד, החוששים לעשות את ההשתדלות שלהם למען כל העם.
דבורה, ששברה כל מוסכמה בעצם היותה מנהיגה ונביאה נשית, מעבירה את המסר - עליך לעשות את ההשתדלות שלך לעשות הטוב והנכון למען ה' ולמען העם. הצלחתך תלויה לבסוף רק באמונה.