"הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (תהילים קכ"ו, ה)
לפי שדימה הגלות לארץ הנגב שהזורע בה יִזְרַע בדמעה, כי בזורעו בוכה ומתחנן לאל יתברך שימטיר עליה ויקצור מה שזורע בברכה. והדבר רחוק שהזורע בה יקצור ממנה אם לא יהיו רחמי האל יתברך, כן ישראל בגלות עם כל צרתם זורעים, והזריעה היא מעשה הַמִּצְוֹת, ועושים אותם בדמעה, מפני צרת הגלות, ומייחלים לאל יתברך שיוציאם מהגלות, ויקצרו ברנה מה שׁזרעוּ בדמעה. והקציר הוא הגמול הטוב, כדכתיב: "זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד" (הושע י', יב).
רד"ק - ר' דוד בן יוסף קמחי, חי בדרום צרפת בין השנים 1160-1235. התפרסם כדקדקן על ידי ספרו "מכלול", הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים. כתב פירוש לתנ"ך לספרי בראשית, נביאים ראשונים, נביאים אחרונים, תהילים ודברי הימים. פירושו עוסק הרבה בענייני לשון, ניקוד, מסורה, ופירוש המילים. הוא עוסק גם בשאלת חיבור הספרים וזמנם של הנביאים, שאלות היסטוריות וגיאוגרפיות, ובויכוחים עם הפרשנות הנוצרית לכתוב.