גלגל המלחמות סובב

נחום מנבא על חורבן ממלכת אשור. תהליך חורבנה של אשור החל בחורבנה של העיר אשור על ידי הקואליציה של מדי ובבל בשנת 614 לפני הספירה. מוקד הכוח עבר מאשור למצרים ולבבל. שלטונה של אשור, שהיה שלטון טוטאלי על אזור הסהר הפורה כולו, היה שלטון אימים: הגליות, עינויים, הריסת ערים, מיסים כבדים - כל אלה היו מנת חלקם של העמים שנשלטו על ידי אשור. גורלם של עשרת השבטים, שמרדו באשור, והוגלו, היה מזכרת עוון למעשיה של אשור. לא ייפלא אם בנבואת נחום על מפלת אשור אנו שומעים נימה של שמחה לאיד: תחילה מופיעה הגדרה של נינוה: "הוי עיר דמים כלה כחש, פרק מלאה לא ימיש טרף" (א), ומיד אחר כך תיאור החורבן המצפה לעיר.

מערבולת המלחמות באזור מביאה ממלכה אחת במקום אחרת. בדיקת שרשרת המלחמות, והביטויים המשקפים כל מלחמה, תראה את המעגל הנורא של הסבל, כאשר כל עם חוזר ולוקה במה שעשה לעם אחר.

אשור הכתה את מצרים. ונחום מזכיר לה את התנהגותה ואומר: "התיטבי מנא אמון הישבה ביארים... גם היא לגולה הלכה בשבי, גם עולליה ירטשו בראש כל חוצות, ועל נכבדיה ידו גורל, וכל גדוליה רתקו בזקים. גם את תשכרי תהי נעלמה, גם את תבקשי מעוז מאויב" (ח-יא).  

בבל הכתה את אשור, שהכתה את מצרים. מדי הכתה את בבל, שהכתה את אשור, שהכתה את מצרים. והביטויים חוזרים בכל כיבוש, בכל שינוי שלטון.

"המלחמה היא גהינום", אמר גנרל שרמן, כאשר הנהיג את המלחמה נגד הדרום הפורש בימי הנשיא לינקולן. מחרוזת המלחמות המתוארת בדברי הנביאים, מאיירת אמירה זו בצבעים עזים.

ובתוך מעגל מלחמה זה ניצב נחום האלקושי, כנציגו של עם קטן שתהפוכות ההסטוריה חולפות סביבו ומסכנות את קיומו, והוא מדבר בשם ה' אל עולם, המכוון את ההסטוריה, ממליך מלכים ומשנה גבולות עמים. והוא צופה את חורבנה של אשור המאיימת עתה על ישראל, בידי בבל שבעוד כמה עשרות שנים, תחריב את ארץ ישראל ותשרוף את המקדש.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת