גדולתו של שמואל

שמואל היה לחנה אמו בבחינת: "אל הנער הזה התפללתי..." (א', כז), אולם לא רק עבורה הוא היה התגשמות החלום, אלא עבור כל שבטי ישראל. כתבתי בפרק על מעשה הפילגש בגבעה, כי דווקא מתוך התהום המוסרית הגדולה ראה רוב העם מה הוא המעשה הנכון לעשותו. לכן, כאשר נצנצה דמותו המופלאה של שמואל, זיהה עם ישראל את מנהיג האמת לאורו ילכו מעתה. הוא היה האיש אליו הם כמהו, בו נדבקו, ובקולו שמעו ללא עוררין עד ליומו האחרון.  

הפרק הקודם מספר לנו על תכונות היסוד של שמואל הנער עוד בטרם היותו נביא. הוא בלט בנאמנותו לתפקידיו בבית ה'. נאמן היה לתורת עלי הכוהן הגדול, רבו, ונאמן היה בשרתו את פני ה'. בעניין זה פותח גם פרקנו: "והנער שמואל משרת את ה' לפני עלי..." (א) - דרכי התנהגותו המעולים בלטו דווקא נוכח התנהגותם של בני עלי. שמואל ובני עלי שאבו את חינוכם וערכיהם מאותו מעיין: עלי הכוהן. אבל תוצאות החינוך הזה היו שונות לגמרי. בני עלי הפכו להיות: "בני בליעל, לא ידעו את ה'" (ב', יב) כלשון המקרא, ביחד עם יחס משפיל ומבזה לאנשים והנשים שבאו אל שילה לעבוד את עבודת ה'.

לעומתם, הפסוק מעיד על שמואל: "והנער שמואל הלך וגדל וטוב, גם עם ה' וגם עם אנשים" (ב', כו). בשמיים החליטו: עלי ובניו ייענשו קשות, כולל חורבן משכן שילה, ואילו שמואל יתפוס את מקומו של עלי כשופט ומנהיגם של ישראל. בפרקנו מתואר "טקס" חניכתו של שמואל לנביא. בתחילה, שמואל אינו תופס כי הגיע הרגע, עת חילופי הדורות והמנהיגות בעם ישראל. לאחר שעלי הבין שה' התגלה אל שמואל, לא מנע את ההבנה הזאת משמואל ואף הורה לו הליכותיו של נביא בישראל, למרות שידע היטב שזה מסמן את סוף תקופת היותו שופט, כוהן גדול ומנהיגם של ישראל.

גדולתו המיוחדת של שמואל באה לידי ביטוי במעמד הזה בכמה אופנים. התשובה של שמואל לקב"ה לאחר הקריאה השלישית של ה' אליו: "דבר, כי שומע עבדך" (י) אופיינית למי שמורגל בעניין ההתגלות שנים הרבה, ולא למי שמדבר בפעם הראשונה עם ה'. אין כאן בהלה או מבוכה. ברור לנו כי שמואל הכין עצמו לכך במשך זמן ארוך. הוא אכן הלך וגדל עם ה' וכשהגיעה הנבואה, שמואל קבל אותה בטבעיות רבה. שמואל, בניגוד לנביאים אחרים, כולל משה רבנו מוכן מיידית להיות נביא, כי הוא מבין שזו מטרת חייו ותפקידו בעולם הזה. גם לכך היה מוכן. אבל לא רק לגדולתו הרוחנית אנו נחשפים, אלא גם לאנושיותו המדהימה. שמואל מתקשה מאוד להודיע לרבו הנערץ את דבר הנבואה הקשה. עונש קשה מאוד יבוא על בני ביתו, וכואב לו מאוד על הבשורה הקשה שעליו להביא אל מורו הזקן. רק לאחר שהשביע עלי את שמואל לספר לו את דבר הנבואה, גילה שמואל  לעלי את דבר ה'.

המעמד הזה התפרסם כנראה בין השבטים והם קבלו זאת ברצון. מכאן ואילך התחיל שמואל לפעול כנביא המקובל על כל שבטי ישראל: "וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע, כי נאמן שמואל לנביא לה'" (כ). תקופה חדשה, הטומנת בקרבה התאוששות רוחנית וגיבוש של כל השבטים מחדש בהנהגתו של שמואל, החלה.

באדיבות אתר 929