"וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ, בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה כִּי-אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי, בַּדּוֹר הַזֶּה... כִּי לְיָמִים עוֹד שִׁבְעָה, אָנֹכִי מַמְטִיר עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וּמָחִיתִי, אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, מֵעַל, פְּנֵי הָאֲדָמָה" (בראשית ז', א-ד)
בדרשת התוספתא שלפניכם דרשו חכמים את תיאורו של איוב בפרק כ"א על הרשעים הגאים והעליזים השוכחים מרוב טובה את האל, כמכוון כלפי דור המבול:
איוב פרק כא פסוקים ט-טו
"בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד וְלֹא שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם: שׁוֹרוֹ עִבַּר וְלֹא יַגְעִל תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל: יְשַׁלְּחוּ כַצֹּאן עֲוִילֵיהֶם וְיַלְדֵיהֶם יְרַקֵּדוּן: יִשְׂאוּ כְּתֹף וְכִנּוֹר וְיִשְׂמְחוּ לְקוֹל עוּגָב: יבלו [יְכַלּוּ] בַטּוֹב יְמֵיהֶם וּבְרֶגַע שְׁאוֹל יֵחָתּוּ: וַיֹּאמְרוּ לָאֵל סוּר מִמֶּנּוּ וְדַעַת דְּרָכֶיךָ לֹא חָפָצְנוּ: מַה שַׁדַּי כִּי נַעַבְדֶנּוּ וּמַה נּוֹעִיל כִּי נִפְגַּע בּוֹ"
תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ג ו, ח
אנשי מבול לא נתגאו לפני המקום אלא מתוך הטובה שהשפיע להם, שנאמר: "בתיהם שלום מפחד... שורו עבר ולא יגע... ישלחו כצאן... ישאו כתף... יבלו בטוב ימיהם" (איוב כ"א, ט-יג). היא גרמה להם: "ויאמרו לאל סור ממנו... מה שדי כי נעבדנו" (שם).
אמרו: אין לו עלינו טריחות אלא שתי טיפות של גשמים, הרי יש לנו נהרות ומעיינות שאנו מסתפקין מהן בימות החמה ובימות הגשמים, שנאמר: "ואד יעלה מן הארץ" (בראשית ב', ו).
אמר להם המקום: בטובה שהטלתי לכם בה אתם מתגאין לפני?! בה אני נפרע מכם. מהו אומר? "ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ" (שם ו', יז).
תוספתא - קובץ של ברייתות הלכתיות, אגדתיות וסיפורים מתקופת התנאים שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא. על פי המסורת בתלמוד, התוספתא נערכה על ידי רבי חייא ורבי אושעיא, אם כי יתכן שלא מדובר בתוספתא שלפנינו. התוספתא מסודרת על פי סדר המשנה ומביאה הרחבות, דעות חולקות ועוד, למובא במשנה.