חלוקת הפרק:
פס' א-ג: בת פרעה וההקרבה בבמות
פס' ד-טו: החלום בגבעון
פס' טז-כח: משפט שלמה
1. פס' א-ג: בת פרעה וההקרבה בבמות
יש לשים לב ללשון הכתוב בפסוק א לפיה שלמה התחתן עם פרעה. אכן, כרגיל בתקופת המקרא לקיחת בתו של המלך היא בעיקר מעשה פוליטי, מעין שגרירות. ראו גם בשמואל ב ג', ג. אלא שלמרות הניטרליות של מעשה זה ולמרות שבפסוק ג כתוב ששלמה אוהב את ה' ואילו אהבתו לנשיו, כולל בת פרעה, מוזכרת רק בפרק י"א, נדמה שלא ניתן להתעלם מכך שפרקי שלמה פותחים עם עניין זה ונראה שיש בכך רמז לבאות. אכן שמואל, בגמרא במסכת שבת דף נו עמוד ב, מבקר באופן חריף את שלמה על מעשה זה.
2. פס' ד-טו: החלום בגבעון
מדוע הלך שלמה לגבעון? יש לשים לב שהחלום אינו הסיבה שהרי הוא לא ידע עליו מראש. ממסגרת הסיפור, היציאה מירושלים והחזרה אליה וכן מהכמות הגדולה מאוד של הקרבנות בגבעון, יש שרצו ללמוד ששלמה הלך לשם על מנת 'לסגור' את הבמה הגדולה ולבקש רשות לבנות את המקדש בירושלים. יש לזכור שגם דוד, כשרצה לבנות את המקדש (שמואל ב ז'), ביקש רשות מנתן.
באשר לחלום, מה פשר שאלתו של הקב"ה "שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ" (ה)? נראה שיש כאן ניסיון לשלמה. הקב"ה בודק מה באמת חשוב לו.
3. פסוקים טז-כח: משפט שלמה
רבים דנו בשאלה מי היא האמא האמיתית, אם בכלל ניתן לזהות, ומהי חכמתו הגדולה של שלמה הבאה לידי ביטוי כאן. ד"ר אלי חדד טען שאכן מהטענות שלהן לא ניתן לדעת וששלמה חשף את האמא האמיתית לאחר שבהחלטה של רגע היו צריכות לבחור בין קבלת דבר המלך אל מול יציאה נגדו. כאשר שלמה ציווה במפתיע לגזור ולחלק את הילד, אמו יצאה בגלוי כנגד החלטת המלך וזעקה: זה לא חלוקה, זה מוות! השנייה, לעומת זאת, התנהגה בנימוס וקראה לעבדיו לקיים את דבר המלך. האינסטינקט של האמא שלא חשבה על המלך אלא על בנה, חשף את האמת.