בשנת מות המלך עוזיהו

פרק ו' בישעיהו נפתח בתיאור זמן הנבואה: "בִּשְׁנַת־מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ" (א). רש"י מפרש שנבואה זו היא הראשונה שקיבל ישעיהו, והיא נבואת מינויו לתפקיד נביא על יהודה.
מהי חשיבותו של מינויו של ישעיהו דווקא בעת הזו?

על מנת להבין זאת, נסתכל על מות עוזיהו. כידוע, עוזיהו היה מלך צדיק ועשה הישר בעיני ה', חוץ מכך שלא הסיר את הבמות ונתן לעם לזבח ולקטר בהם. אך בסוף ימיו חלה עוזיהו בצרעת עד מותו - בדברי הימים אנו רואים כי הצרעת של עוזיהו באה דווקא כי הוא לקח מהכהנים את עבודת המזבח, ובא להקטיר בו בעצמו: "וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ וּבְיָדוֹ מִקְטֶרֶת לְהַקְטִיר וּבְזַעְפּוֹ עִם הַכֹּהֲנִים וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים בְּבֵית ה' מֵעַל לְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת" (דברי הימים ב כ"ו, יט).

מדרש תנחומא מתאר את כעס ה' על מעשה עוזיהו: "ביום שעמד עוזיה להקטיר בהיכל רעשו שמים וארץ ובאו השרפים לשרפו בשריפה…" (מדרש תנחומא פרשת צו יג).

מדרש זה מאוד מזכיר את פרקנו: בשנת מות המלך עוזיהו, ישעיהו רואה את אלוקים ואת השרפים בנבואתו, הוא פוחד שהוא אינו טהור מספיק למראה זה, אך השרפים מטהרים אותו על ידי גחלת (רצפה) מהמזבח: "וָאֹמַר אוֹי־לִי כִי־נִדְמֵיתִי כִּי אִישׁ טְמֵא־שְׂפָתַיִם אָנֹכִי וּבְתוֹךְ עַם־טְמֵא שְׂפָתַיִם אָנֹכִי יוֹשֵׁב כִּי אֶת־הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת רָאוּ עֵינָי׃ וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן־הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ׃ וַיַּגַּע עַל־פִּי וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָגַע זֶה עַל־שְׂפָתֶיךָ וְסָר עֲוֺנֶךָ וְחַטָּאתְךָ תְּכֻפָּר" (ה-ז).

על פי הקשר זמן הנבואה, פחדו של ישעיהו ואופן טיהורו מאוד ברורים - העם, והמלך בפרט, חוטאים באותו הזמן על הקטורת, וישעיהו חושש שגם לו יש חלק בחטא. אך נבואה זו אינה באה להעניש את ישעיהו, אלא להציבו בתור תחליף שהעם זקוק לו למלך עוזיהו שזה עתה מת. בניגוד לעוזיהו שנטמא בשל הקטורת, ושרפים באו לשרפו ובעצם סיים את תפקידו, ישעיהו מתחיל את תפקידו בטהרה מחטא הקטורת ומחטאי העם על ידי אותם שרפים.

כך בעצם נענית השאלה - מינוי ישעיהו לנביא בא כתשובה ישירה למות עוזיהו.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנוער