"וַעֲשֵׂה-לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי, בְּטֶרֶם אָמוּת" (בראשית כ"ז, ד)

 

רבינו בחיי בראשית פרשת תולדות פרק כז פסוק ד

ועשה לי מטעמים וגו' בעבור תברכך נפשי - אין כוונת יצחק בשאלת המטעמים בתענוג הגוף וחוש הטעם, אלא כדי שתהיה נפשו שמחה ומתענגת, כי בהתחזק כחות הגוף יתעוררו כחות הנפש, ומתוך שמחת הנפש תחול עליו רוח הקודש, והוא שאמרו רז"ל (שבת ל, ב): אין השכינה שורה לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות אלא מתוך שמחה, שנאמר (מלכים ב ג', טו): "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'". ומטעם הזה יזכיר הנפש בכל פעם ופעם עם הברכה, ואמר: "בעבור תברכך נפשי" (בראשית כ"ז, ד), "בעבור תברכני נפשך" (שם, יט)... ומה שבקש מטעמים לשמחת הנפש ולא בקש כנור לנגן כמנהג הנביאים, מפני שהיה עתיד לברכו בדברים גופניים: טל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירוש, ועל כן רצה שתהיה סבת השמחה מאכל ממין הדבר שהוא רוצה לברכו בו.

 

 

 

רבנו בחיי - רבי בחיי בן אשר נולד בספרד בשנת ה"א ט"ו (1255)  (יש להבדיל בינו ובין רבנו בחיי בעל 'חובות הלבבות'). היה תלמידו של הרשב"א. כתב פירוש לתורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד. כמו כן כתב את הספר 'כד הקמח', המכיל דרשות על מצוות רבות בענייני אהבת ה', תפילה, ביטחון ועוד.