ברכת אהרן

וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת-יָדָו אֶל-הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשֹׂת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים.

על פסוק זה מביא רש"י את דברי המדרש המבארים שמדובר בברכת כהנים. כידוע, ברכת כהנים מלווה בכך שהכהנים נושאים כפיהם, ולכן טבעי לקשר את ברכת אהרן בה הוא נושא את ידיו לברכת הכהנים. אך האם ישנה משמעות נוספת לברכה זו?

גם באירוע המקביל במידת מה לפרקנו - חנוכת בית המקדש (מלכים א, ח', כב – סא) - מתואר כי שלמה פורש כפיו אל ה' בתפילה, ובעודו פורש את כפיו, הוא מסתובב אל העם ומברכם (שם, נד-נה). נראה כי ניתן להקביל ברכה זו לברכתו של אהרן, ואת פרישת הכפים לנשיאת הידיים.
חיזוק להקבלה זו בין ברכת שלמה לברכת הכהנים, ניתן בדברי הימים (ב', פרק ל') שם מובא תיאור של חג הפסח בזמן חזקיהו ושבעת ימי שמחה והודאה לה' שאחריהם. באותו אירוע ישנה השוואה מפורשת לשמחת שלמה: "וַתְּהִי שִׂמְחָה-גְדוֹלָה בִּירוּשָׁלִָם  כִּי מִימֵי שְׁלֹמֹה בֶן-דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל"(פסוק כו), וכנראה הכוונה היא לחנוכת בית המקדש.
וגם שם מוזכרת בסופו של דבר ברכה מקבילה לבאים, מפי הכהנים: וַיָּקֻמוּ הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וַיְבָרְכוּ אֶת-הָעָם וַיִּשָּׁמַע בְּקוֹלָם וַתָּבוֹא תְפִלָּתָם לִמְעוֹן קָדְשׁוֹ לַשָּׁמָיִם..

נראה שניתן להשוות את שלושת המעמדים. כמו בחנוכת המשכן, גם כאן זו חנוכת בית ה' - שלמה בסיום בניין המקדש, וחזקיהו בחידוש הברית לאחר הזנחת וחילול המשכן.
ניתן אם כן להציע שיש עניין בכך שבסיום טקס פתיחת בית התפילה, יברכו את העם ויתפללו שתפילותיהם יתקבלו, וזהו חלק נוסף ממשמעותה של ברכת אהרן כאן.

עם זאת, הביטוי כאן - "פרישת כפיים" - שונה מ"נשיאת ידיים" שבמקומנו. ולמעשה, לנשיאת ידיים יש היבט רחב יותר מזה.

אם נבחן את הביטוי "נשיאת יד" בתנ"ך, נמצא שברבים מן המקומות הוא מבטא שבועה או הבטחה של ה', וראש לכולם הפסוק בשירת האזינו: "כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם".
ע"פ הקשר סיפורנו מסתבר להציע שגם כאן זו הבטחה - שהשכינה תישאר במשכן.

אם כך, ברכת אהרן נושאת שלושה מרכיבים - ברכה לעם, תפילה שיתקבלו תפילותיהם, והבטחה שה' ישכן בתוכנו.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנ"ך, המהווה בית ללימוד התנ"ך בידי הנווער