ברית - כאב וחיים

הפרק מתחיל במכות. העולם מלא מכות, מה עוד חדש? הנה, בכל מגרש משחקים ישנו הבריון המכה, והחבר הטוב שמנחם וחובש. בסיפור שלנו מדובר באחד: היד המכה היא היד החובשת. פרדוכס גמור.

שובו אל ה' - "כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ, יַךְ, וְיַחְבְּשֵׁנוּ" (א). הנביא הקורא לעם לשוב למגרש הזה, מזמין, בעצם, את שומעיו למעגל סיזיפי - מכה, חבישה, וחוזר חלילה. למה שישמעו בקולו?  

בתשובה, רומז-שולח אותם הושע לעולמו של אברהם אבינו, המחלים (לפי חז"ל וסמיכות הפרשיות) מפצעי ברית המילה שעבר, וביום השלישי למילתו מקבל את פני המלאכים והשכינה: "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם, בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו" (ב).

ברית ירדה לעולם כרוכה בכאב. לא במקרה הבריתות הגדולות כרוכות בדם, ברית מילה וברית בין הבתרים. כששניים מתחייבים זה לזה, משהו צריך להיחתך, לשתות דם ולכאוב. ועדיין, פעמיים חוזרת המילה חיים בפסוק - "יחיינו", "ונחיה". הברית מכאיבה, אבל גם יוצרת חיים חדשים.

אברהם קיבל באהבה את פצעי הברית שלו עם א-לוהים ואת מחירה: הופעת ה' בחייו. ניסיון העקדה הוכיח שלמען הברית הוא מוכן גם לשלם את המחיר הקשה מכל. אברהם הוא האדם שמצליח להתרומם מכאב ומוויתור פרטיים, ולראות את תמונת הברית הגדולה, המחייה.

לא כולם כמוהו. חלק מניצולי השואה, למשל, חוו את התאכזרות החיים אליהם כהפרת הברית מצדו של א-לוהים. המבול, החורבן שהביא על האנושות בימיהם, עיקְרה מבחינתם את הברית ממשמעותה. ועל כן סירבו 'לשחק את המשחק', להקים משפחות וללדת. הפרה כנגד הפרה, חוסר חיים כנגד חוסר חיים.

הפרק שלנו, כמו פרקים רבים בהושע, מתאר ברית שהופרה. מחירה של הברית הזו כאוב, רצח ודם שנשפך. לא לגמרי ברור דמו של מי הוא, של קרבנות האדם? קרבנות הצאן, שה' מעדיף חסד על פניהם ("חסד חפצתי ולא זבח" - ו)?

הושע שולח אותנו לעולם החסד של אברהם. כמוהו, הוא מאמין בברית, מבקש מעמו לשוב, לרדוף אחרי מערכת יחסים שבלעדיה העולם עקר, ובתוכה גשם מרפא, שחר שעולה אחרי לילה קשה, חיים.

באדיבות אתר 929