מזמור נ"ט עוסק באירוע של בריחת דוד מביתו בעזרת מיכל. אם נתבונן בספר שמואל (א י"ט) נראה דבר מעניין – לאורך כל הסיפור דוד לא פוצה פה ולא נוקט שום עמדה מעשית. ספר תהילים משלים את החסר ומגלה שמה שעשה דוד היה לומר תהילים. מדוע דוד לא נוקט שום עמדה מעשית כפי שהוא יודע? ולמה הובילה בסופו של דבר קבלת הדין ואמירת התהילים?
באדיבות ישיבת הכותל