בעב הענן

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'" (ט).

ה' אומר למשה שהוא יבוא בענן כדי שהעם יאמין בו. נשאלת השאלה מדוע ה' בא בענן? הרי ענן הוא דבר שגרתי ואפור, שבדרך כלל מעיד יותר על הסתרה מאשר על גילוי. לעומתו, המעמד בהר סיני מלא באש וקולות שהם הרבה יותר עוצמתיים! מדוע דווקא כשה' בא בענן זה יגרום לאמונת עולם? כדי לענות על שאלה זו נביט במקרה אחר שבו מופיעה המילה 'ענן' בתורה:

"וְנָתַן אֶת הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ לִפְנֵי ה' וְכִסָּה עֲנַן הַקְּטֹרֶת אֶת הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדוּת וְלֹא יָמוּת" (ויקרא ט"ז, יג)

כאשר הכהן הגדול נכנס אל קודש הקדשים ביום הכיפורים הוא מבעיר את הקטורת כך שעשנה עולה, ובזכות עשן זה הוא לא מת. עשן זה בעצם "מגן" עליו ומרשה לו להתקרב אל ה' יותר מכל אדם אחר.

ניתן להציע שגם במקרה שלנו תפקידו של הענן הוא להגן על בני ישראל, לאפשר להם לעמוד בהתגלות משמעותית, יותר מהקולות והאש שהקדימו את המעמד. אמנם, גם כאשר ה' בא בענן העם לא יכול לדבר איתו ישירות, אך הוא יכול לשמוע את ה' מדבר עם משה.

עדיין, האם מטרה זאת חשובה מספיק בשביל לצמצם את גדולתו של ה'? ריה"ל בספר הכוזרי מסביר שבהחלט כן - כוחה של התגלות זו, שבה העם ממש שומע את דברי ה' ולא רק מקבל אותם ממשה הוא גדול הרבה יותר, זהו בסיס הרבה יותר איתן לבנות עליו אמונה נצחית בה' ובתורתו.

הכותבים במדור זה הינם חברי ארגון נח"ת - נוער חובב תנך, המהווה בית ללימוד תנך בידי הנוער