בניין הבית

חלוקת הפרק:
פס' א-י: שלד הבית
פס' יא-יג: דבר ה' אל שלמה
פס' יד-לח: תיאור פני הבית

1. פס' א-י:  שלד הבית

א. פסוקים אלו מתארים את בניין השלד של הבית והיציעים (תאים קטנים שנבנו על קירות הבית מבחוץ ושימשו ככל הנראה לאחסון – עיינו פרק ז' פס' נא).
השוואה בין מקדש שלמה ובין המשכן המתואר בספר שמות חושפת מספר הבדלים:
1. גודל הבית כפול מגודלו של המשכן: בעוד שמידת המשכן הייתה 30 על 10 הרי שכאן מדובר במידה של 60 על 20.
2. בפסוק ג ישנו תיאור של האולם, מבואת כניסה, שאין לו מקבילה במשכן.
3. פס' ה-ו מתארים גם הם דברים שלא הכרנו מהמשכן. מדובר כאן על יציעים ועל צלעות. היציעים הם כנראה מחסנים לצרכים שונים של המקדש. באשר לצלעות, רש"י פירש שאלו היציעים והפסוק מסיים במעין פתיחתו. התרגום יונתן פירש שהכוונה לקירות שהבדילו בין היציעים.
ב. בפס' ז ישנו תיאור כללי של דרך הבנייה. התיאור פותח ומסיים במילים 'והבית בהבנתו'/'בבית בהבנתו' והוא מציין שלא נשמע קול ברזל למיניו בבניית הבית. האבנים הותקנו להנחה מחוץ לשטח ההר. בכך שלמה מרחיב את איסור התורה המובא בשמות כ', כא (וכן בדברים כ"ז, ה. וכן עשה יהושע במזבח בהר עיבל ביהושע ח') האוסר לפסול, לתקן ולהכין, את אבני המזבח עם כלי ברזל. התורה שם מנמקת איסור זה בניגוד שיש בין המזבח ובין כלי המשמש לרצח.  

2. פס' יא-יג: דבר ה' אל שלמה

פסוקים אלו מפרידים בין תיאור השלד החיצוני ובין תיאור פנים הבית. תוכן דברי ה' הוא שהשראת השכינה במקדש תלויה במעשים. יש לשים לב לניסוח הכתוב שפותח במעין משפט פתיחה: "הבית הזה אשר אתה בונה". לאחר ששלמה מסיים לבנות את השלד החיצוני, את המבנה הגדול והמרשים, אומר לו ה' שהבית החיצוני המרשים והגדול הוא לא העיקר אלא התוכן שלו, העובדה שתהיה בו השראת שכינה ודבר זה כבר תלוי במעשיו.  

3. פס' יד-לח: פנים הבית

התיאור קשה להבנה ונעיר רק הערה נקודתית.  
פס' כג-כח מתארים את עשיית הכרובים. שלמה בונה כרובים אחרים מלבד כרובי המשכן. הכרובים שבנה שלמה גובהם עשר אמות ואורך כל אחת מכנפיהם חמש אמות והם אינם על הארון אלא על הרצפה. בכך הכרובים, סמל גילוי השכינה, הופכים להיות חלק מהבית ואינם ניידים (על כך ניתן לשמוע גם בשיעורו של הרב אמנון בזק). רעיון הקביעות של השכינה בבית המקדש בא לידי ביטוי גם בתיאור הארון לקמן בפרק ח' בעת חנוכת המשכן. שלמה מכניס את הארון תחת כנפי הכרובים והכתוב אומר: "ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה" (ח', ח). שוב הבדים אינם משמשים לנשיאה (שמות כ"ה, טו).
להלן בפרק ט' נמצא שה' מבהיר לשלמה שהשכינה אינה קבועה במקום המקדש ללא תנאים. אם העם יחטא השכינה תסתלק.