באיזו הבטחה אברהם מפקפק, ומדוע הוא מפקפק דווקא בהבטחה זו? ממה הוא חושש?

 

האם ניתן לגשר על הפער בין "בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה" (ח) ובין "וְהֶאֱמִן בַּה'" (ו) שנאמר כמה פסוקים לפני כן? אם אברהם מאמין בדבריו של ה', למה הוא תוהה "במה אדע"? 

הגמרא במגילה דף לא ע"ב מבארת את הפסוק "במה אידע כי אירשנה" בדרך אחרת:

"אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! שמא חס ושלום ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה? - אמר לו: לאו. - אמר לפניו: רבונו של עולם, במה אדע? - אמר לו: קחה לי עגלה משלשת וגו'"

לפי דברי הגמרא אברהם לא פקפק באמונה בקב"ה, אלא אברהם חשש שמא עם ישראל יחטא וממילא יפסיד את ארץ ישראל. לכן שאל "במה אדע". כיצד אדע שעם ישראל יזכה לארץ ישראל? 

אם כן, כאשר היתה הבטחה על הזרע, הרי שאברהם היה בטוח בקיום ההבטחה, מפני שדבר זה תלוי בקב"ה לבדו.

אולם, כאשר היתה הבטחה על ארץ ישראל, הרי שאברהם יודע שארץ ישראל תלויה במעשי עם ישראל, וממילא הוא חושש. אברהם יודע, שחלילה אם ישראל חוטאים הרי שהארץ עשויה להקיא אותם: "וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם" (ויקרא י"ח, כח).

הקב"ה כורת ברית עם אברהם ובכך הוא אומר לו שאמנם עם ישראל יחטא ואף יגלה וייענש, אולם, עם ישראל עתיד לחזור לארץ: "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה"(טז). ישנה ברית בין עם ישראל לקב"ה, וברית זו נשארת תמיד. גם אם עם ישראל חוטא, בסופו של דבר הוא ישוב לארץ.

וניתן להוסיף עוד. אין באמת סתירה בין "והאמין בה' ", ובין "במה אידע כי אירשנה". גם אדם המאמין באמונה שלמה, חש לעתים בקשיים. לעתים, אדם יכול להיות חסר אונים ולומר "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי" (תהלים קכ"א, א). אולם, מיד אחר כך הוא יודע לומר "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ" (שם, ב).