בלי ציניות

סיפור העמלקי שהרג את שאול מעלה מספר שאלות:
מדוע הרג דוד את העמלקי כרוצח המלך שאול, והרי הוא הרג את שאול בעקבות בקשתו של שאול? בפרק הקודם מסופר שנושא כלי שאול הרג את המלך, ואילו העמלקי מספר שהוא הרג את שאול, האם סיפורו של העמלקי אמין?

אמר הציניקן: הכול ציני, והכול פוליטי. דוד הבין שזו שעתו לעלות למלוכה. אם הוא יצטייר כאויבו של שאול, הרי שרבים יתנגדו לו, אך אם הוא יצטייר כאוהבו של המלך שהרג את מי שפגע במלך, הרי שזה יועיל לו. כך גם קינת דוד על שאול ויונתן בנו, מתפרשת כשירה של איש קר ומנוכר שיודע שזו דרכו לעלות למלוכה, ובפרסום השירה הוא יזכה לאהדת העם כולו.
קשה לענות לציניקן ואנו ננסה להבין את הסיפור גופו.

מה עשה עמלקי זה בשדה הקרב? נראה שכמו עופות דורסים שעטים על פגרים ונבלות, כך עטים רודפי הבצע והשלל אל שדה הקרב לפשט את החללים. אם אכן אלו היו מעשיו בשדה הקרב, הרי שתיאורו תמוה:
"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְהִנֵּה אִישׁ בָּא מִן הַמַּחֲנֶה מֵעִם שָׁאוּל וּבְגָדָיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ וַיְהִי בְּבֹאוֹ אֶל דָּוִד וַיִּפֹּל אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ: וַיֹּאמֶר לוֹ דָּוִד אֵי מִזֶּה תָּבוֹא וַיֹּאמֶר אֵלָיו מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל נִמְלָטְתִּי: וַיֹּאמֶר אֵלָיו דָּוִד מֶה הָיָה הַדָּבָר הַגֶּד נָא לִי וַיֹּאמֶר אֲשֶׁר נָס הָעָם מִן הַמִּלְחָמָה וְגַם הַרְבֵּה נָפַל מִן הָעָם וַיָּמֻתוּ וְגַם שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵתוּ" (ב-ד).

התיאור כולו מזכיר את סיפורו של המבשר לעלי על מות בניו:
"וַיָּרָץ אִישׁ בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה וַיָּבֹא שִׁלֹה בַּיּוֹם הַהוּא וּמַדָּיו קְרֻעִים וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ... וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֶל עֵלִי אָנֹכִי הַבָּא מִן הַמַּעֲרָכָה וַאֲנִי מִן הַמַּעֲרָכָה נַסְתִּי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר מֶה הָיָה הַדָּבָר בְּנִי: וַיַּעַן הַמְבַשֵּׂר וַיֹּאמֶר נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם וְגַם שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים נִלְקָחָה…" (יד-יז).

איש בנימין היה לוחם שכאב את התבוסה, ואילו סיפורו של העמלקי אחר. הוא בא לפשט את החללים, ובשעה שראה את שאול וכליו חשב שמצא אוצר. כרודף בצע הוא התחפש לאבל על תבוסת ישראל שאדמה על ראשו, ובין דמעות השקר הוא חשב שאם ייתן את הכתר לדוד הרי שיקבל שכר גדול על בשורתו. ולא הבין אותו עמלקי שגם בשעה שדוד היה יכול לפגוע בשאול הוא לא פגע בו, "כִּי מִי שָׁלַח יָדוֹ בִּמְשִׁיחַ ה' וְנִקָּה" (שמואל א כו, ט). ובין אם אכן סיפורו של העמלקי שהוא פגע בשאול נכון, ובין אם לא, אחת דינו למות. ולא הבין אותו העמלקי כאותו הציניקן שקרא את הפרק, שאחרי ככלות כל המריבות, הייתה בלב דוד אהבה גדולה לשאול וליונתן בנו.

באדיבות אתר 929