בכי זה - על שום מה?

תיאורי השבר המופיעים בנבואה על מואב בפרקים ט"ו-ט"ז כוללים יללות רבות, בכי וזעקה. בכל תיאורי המשאות של ישעיה אין תיאור של בכי הדומה לתיאור המופיע בנבואה על מואב. כדי לסבר את האוזן ישנן חמש הופעות של בכי בנבואה זו. זאת, מלבד המילים זעקה ויללה שגם הן חוזרות בהטיות שונות במהלך כל הנבואה.

מהי הסיבה שבגללה בחר הנביא ישעיה לתאר את שברונה של מואב באופן כזה השונה מהתיאורים בהם נקט ביחס לשאר האומות?

מן הנבואה נראה כי מואב היתה ארץ עשירה בשטחים חקלאים המשמשים לזריעת תבואה ועיבוד כרמים. להיות חקלאי זהו עיסוק המלווה בחששות ובכי, באמונה ובתקווה לכך שלבסוף היבול יצליח ויזכו לראות ברכה. כך כותב המשורר בתהלים קכ"ו, ו: "הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו".

נמצא, שהנבואה המבשרת על חורבן מואב, שדותיה וכרמיה מותירה להם רק את הבכי והיללה הקודמים לצמיחת היבול בלא השמחה שמגיעה לאחר מכן בעת הבשלת התבואה. הצער על ההפסד של מעשה הכפיים פעמים שהוא גדול יותר מהצער שנגרם בשל צרות חיצוניות שמקורן בעמים זרים.

יש לשים לב כי הנביא ישעיה אף מזדהה עם תחושות התסכול והעצבות שפקדו את יושבי מואב ולא שמח ברעתם. זאת, בניגוד למואב ששכרו את בלעם הנביא כדי לקלל את ישראל ולהפיל אותם ברעה. (על עניין זה ניתן לקרוא עוד בפוסט מאת יוסף דוד לוי)