טענתם של בני יוסף נבעה מהמאמץ המיוחד שנתבע לפתור את הקשיים במימוש נחלתם: היערות ורכב הברזל. תגובת יהושע הייתה נחרצת: אין קיצורי דרך וניתן להתמודד עם הקשיים.
בני יוסף טענו על יהושע שקיפחם בנחלה בלתי מספקת. טענתם הייתה מפורכת מיסודה, שהרי שטח נחלתם של שני השבטים היה גדול מאוד. הבעיה לא הייתה גודל הנחלה שהוקצתה להם אלא המאמץ המיוחד שנתבע לפתור את הקשיים הגדולים לאפשרות מימושה.
שתי בעיות עמדו לפניהם: לאפרים הפריעו היערות, שכיסו באותם ימים את ההר וצמצמו את שטחי המזרע, ולמנשה ניתן העמק, שבו היה הכנעני עם מרכבות ברזל אמיתניות שלא היו לישראל אמצעים נגדן.
הדרך הקלה היא להתחמק מהתמודדות עם הקשיים ולחפש גורל אחר ומקום שבו לא יהיו בעיות. לכן הייתה תשובתו של יהושע נחרצת: טענת בני יוסף מבטאת את קשייהם הפנימיים ולא את האמת. אין דרך קצרה וקלה לרכוש את הארץ, ובמקום לפזול למקום אחר על בני יוסף להתמודד עם האויב ואיתני הטבע ולהיערך בשני הכיוונים – מלחמה והתיישבות.
יהושע טען כנגדם בלשונם הם: "אם עם רב אתה עלה לך היערה" (טו) – אם הריבוי גדול כל כך, תוכל להתמודד עם טבע הארץ ועם היער וליישבו. החקלאי העברי חידש חידושים גדולים בנופה של הארץ ואיפשר את ההתיישבות באיזור ההר, שקודם לכן יושב בדלילות. הוא בירא את היער, בנה מדרגות ויצר שטחי מזרע חדשים, ומצא דרכים לאגור את מי ההר בבורות-סוד מטויחים שסיפקו לו מים לצרכיו ולהשקיה.
יהושע למד משתי ברכותיו של משה את הצעתו הכפולה לשבטי אפרים ומנשה. מצד אחד קיבל יוסף את ברכת הארץ "מבֹרכת ה' ארצו, ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת" (דברים ל"ג, יג) והיער החוסם את דרכם מגלה את הטוב הצפון וגנוז באדמה; מצד אחר זכה יוסף בכוח להלחם "וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח" (שם, יז).
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'עוז וענווה – עיונים ביהושע ושופטים', בהוצאת מדרשת הגולן