מה פשר בקשתו התמוהה של ירמיהו מצדקיהו ומדוע הוא מפיל את תחנוניו לפניו? נראה כי בעת משבר, מעדיף ירמיהו לחזק את מעמדו של צדקיהו כשליט וזאת באמצעות הכרה בכוחו.
הפרק פותח בזמן תחילת מלכותו של צדקיהו, ומיד לאחר מכן מתוארת בקשתו של צדקיהו מירמיהו שיתפלל בעד העם :"וישלח המלך צדקיהו... אל ירמיהו הנביא לאמר: התפלל נא בעדנו אל ה' א-להינו" (ג). צדקיהו והעם נמצאים במצוקה ולכן בוחרים לפנות אל הנביא. ירמיהו מוסר את תשובת ה': "כי אם הכיתם כל חיל כשדים הנלחמים אתכם... ושרפו את העיר הזאת באש" (י). צדקיהו מצפה לשמוע מהנביא נפלאות, אך הוא שומע את ההפך.
הפרק מסתיים בסצנה דומה לזו, רק שהפעם התפקידים מתהפכים. ירמיהו נמצא בבית הכלא, לאחר ששרי צדקיהו כלאו אותו שם על נבואתו הקשה. ירמיהו הוא זה שנמצא כעת בשעת צרה ולכן הוא פורס את תחנוניו בפני המלך: "מה חטאתי לך ולעבדיך ולעם הזה כי נתתם אותי אל בית הכלא?... תפל נא תחנתי לפניך ואל תשבני בית יהונתן הספר ולא אמות שם" (יח-כ). המצב הזה אירוני כל-כך. הנביא שה' איתו, מתחנן בפני צדקיהו להשתחרר מבית הכלא, בעוד המלך עצמו עתיד להירצח על ידי הבבלים. ירמיהו יודע שאין עניין לסמוך על האדם: "ארור הגבר אשר יבטח באדם..." (י"ז, ה), ובכל זאת הוא פונה אל צדקיהו בבקשת עזרה – מדוע הוא לא פונה אל ה'?!
נראה שירמיהו יודע ומבין שצדקיהו הוא מלך חלש, כפי שגם עולה מההתערבות הבוטה של השרים במלכות צדקיהו. במקום לנצל את חולשתו של צדקיהו, כפי שעושים השרים, ירמיהו מתחנן בפניו להשתחרר מבית האסורים. תחינתו של ירמיהו מחזקת את מעמד צדקיהו כשליט. שרי צדקיהו האשימו את ירמיהו ש"אל הכשדים אתה נפל" (=אתה נכנע) (יג), אך האמת שהדבר הפוך, בשעה זו ירמיהו "נכנע" דווקא לשלטון צדקיהו ובכך מחזק אותו.