בין נמרוד לנבוכדנאצר

מה שנתפרש במקראות על נבוכדנאצר, חנניה מישאל ועזריה, נדרש בחז"ל על שאירע כעשרים ושבעה יובלות קודם לכן בין נמרוד מלך בבל לבין אברם העברי, אברהם אבינו עליו השלום. נבקש את הקשר המתבקש בין נמרוד מלך בבל הקדום לנבוכדנאצר מלך בבל ה'חדש'.

"וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם..." (בראשית י"א, א-ב). קשה לאתר במעשה בניית המגדל המתואר כאן את החטא. אך לאור מעשה זה יובן עניין אחר, שהתורה מאריכה בו ברשימת תולדות בני נח: "וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ. הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי ה' עַל כֵּן יֵאָמַר כְּנִמְרֹד גִּבּוֹר צַיִד לִפְנֵי ה'. וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר" (שם י', ח-י). נמרוד היה מלך בבל הראשון, ותחת פקודתו החל להיבנות המגדל, שהביא לתגובתו החריפה של הקב"ה.

מן הפסוקים נראה שהבעיה קשורה לאחדות: "הֵן עַם אֶחָד וְשָׂפָה אַחַת לְכֻלָּם וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם כֹּל אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" (שם י"א, ו). וכי מה רע באחדות? והרי אחדות בכל מקום דבר טוב הוא! וכי ירא הקב"ה מכוחם של בני האדם?

נשוב למעשה בנבוכדנאצר. אף בצו שלו מצאנו אחדות בין כל העמים והלשונות. ואם בימי נבוכדנאצר התרבות היא "מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ" (אסתר ג', יב), יכולה האחדות לבוא לידי ביטוי במנגינה אחת, בתזמורת אחת שכל העמים והלשונות שומעים אותה (ה). יתרה המנגינה על השפה והמילים, שכל העמים וכל הלשונות מבינים אותה כאחד. באמצעות המנגינה עקף נבוכדנאצר את מגמתו של הקב"ה כשגזר פירוד שפות על בני עולמו.

ומהו חטא האחדות? עיון באישיותו של נמרוד כ"גבור ציד לפני ה'" (בראשית י', ט) עשוי להבהיר לנו את החטא. העם אינו אחד. השפה אינה אחת. העם הוא עם של אדם אחד - נמרוד. השפה היא שפה של אדם אחד - נמרוד. לא היו הבונים בעצה אחת, אלא בעצה של אחד, של נמרוד גיבור הציד שמלך עליהם. המצפון הקולקטיבי, היוזמה הקולקטיבית והשכל הקולקטיבי לא ביטאו תמימות דעים ואחדות, אלא שלטון רודני ואכזר של אדם אחד, החושב ויוזם עבור כ-ו-ל-ם. המגדל נבנה לכבודו של השליט, ואנו מניחים שנועד להיות ארמונו של נמרוד, כשם שהמגדל של נבוכדנאצר נועד להיות אנדרטה לכבודו.

נבוכדנאצר ביטא מהלך דומה בדרך דומה, בהשתחוויה האחידה בשעה אחת לצלמו. חנניה מישאל ועזריה קלקלו את תוכניתו באחת. אפשר שגם במעשיהם ניתן לראות שלב בגאולת ישראל מגלות בבל ובחזרה לציון, וכפי שהיה אצל אברהם וכפי שעלה בחלום שפתר דניאל. גם אברהם וגם חנניה מישאל ועזריה חיברו מרידה בעריצות טוטליטרית עם אהבת ה', יראתו ושמירת מצוותיו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'דניאל - גלות והתגלות', בהוצאת תבונות