בין נבואת אמת לנבואת שקר

ההתגלות הנבואית היא תופעה מעבר לגבולות הניסיון האנושי. אנו יכולים לדון עליה רק מפירורי רמזים מעטים המפוזרים במקרא, ומעטים עוד יותר הנתונים לבעיית נביאי-השקר.

מהסיפור על ההתנגשות בין מיכיהו בן ימלה ונביאי אחאב (מלכים א כ"ב) אפשר אולי להסיק שהיתה שכבת נביאים פטריוטים, שתפקידם לנבא ניצחון וישועה בכל מצב, והמקרא רואה אותם במידה מסוימת כשליחים למסירת נבואת-שקר, שמטרתה להכשיל את אחאב.

שכבה שנייה היתה ודאי זו של הנביאים המקצועיים, שפרנסתם על הנבואה. עליהם רומז כנראה יחזקאל בנבואתו: "ותחללנה אותי אל עמי בשעלי שעורים ובפתותי לחם" (יחזקאל י"ג, יט). וכשם שיחזקאל מדבר על הנביאות המקצועיות הללו, מתנבא מיכה על תגובת הנביאים הללו למי שלא משלם להם: "הנביאים המתעים את עמי, הנושכים בשיניהם וקראו שלום, ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה" (ה). הפתוס המוסרי שלהם ניזון מן הכוס או מן הכיס.

אולם, בהמשך הדברים (פס' ו-ז) רומז מיכה לשכבה שלישית, אלה המהלכים בדרכי נבואת האמת, מחפשים את המענה, וכנראה שדמיונם הנבואי מטעה אותם לומר שקלטו את דבר ה', ושליחותם נבואית, ולא היא. השימוש במושגים "חזון" ו"מענה" אמור כנראה לגבי אותה שכבה שהיתה רחוקה מבצע כסף, ולא עשתה את הנבואה קרדום לחפור בה.

סוג זה מסביר לנו את הנהירה של העם לשמוע את דברי אלה המכונים נביאי-שקר. כאן ההבחנה היתה קשה במיוחד.

נבואת האמת איננה מתייחסת למניעים של נבואת השקר, בין אם זה בצע כסף, בין אם מקורה במה שקרוי "הנבואה העממית", ובין אם יסודה בנבואה "המקצועית". האמת היא אחת, וכל סטיה ממנה נכללת בקבוצה הרחבה של נביאי השקר. ולעומתם, עומד הנביא, שליח ה', עם אמיתתו העמוקה, המלאה כוח, משפט וגבורה.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך שיעורי הרב הדרי 'פרקי היום בתנ"ך' שהועברו ב'קול ישראל'