מעמד הר הכרמל מקביל למעמד הר סיני. נעמוד על מספר נקודות השקה ביניהם, על הדומה ועל השונה, ועל המשמעויות העולות מכך.

 

מעמד הר הכרמל מקביל למעמד הר סיני: בשני המעמדות נכרתה ברית מחודשת בין הקב"ה ובין העם. בכרמל קיבל עליו העם מחדש את התורה, אבל בהיפוך התפקידים: בסיני התורה ניתנה מן השמים, משה הוריד אותה אל העם מלמעלה, ואילו כאן ניתנה לעם בחירה חופשית לקבל את התורה ברצונו.
אמנם גם בסיני קדמה למעמד פנייה אל העם, והוא קיבל את התורה מרצונו באופן שלם ומופלא ואמר "נעשה ונשמע", אבל הבחירה שם היתה בחירה מוגבלת. העם היה רשאי לבחור אם לאשר את קבלת התורה אם לא, אבל לא עמדה בפניו אלטרנטיבה הפוכה, לא עמדה כלל האפשרות לעבוד עבודה זרה.
משום כך אמרו חכמים על מעמד הר סיני, "כפה הקב"ה עליהם הר כגיגית". כלומר, מתן תורה לישראל היה עובדה הכרחית בלתי מותנית. לישראל ניתנה אפשרות הבחירה רק כדי לבטא את רצונם להיות שותפים פעילים למהלך האלוקי הזה.
לעומת זאת, כאן בכרמל הבחירה היתה מושלמת: הנביא העמיד את הדברים זה לעומת זה - ה' או הבעל. הוא הציג את העמדות באופן מאוזן ושווה לחלוטין, ואף הקדים את נביאי הבעל.
נמצא שמעמד הר הכרמל הוקדש לגילוי רצונו של העם. הדור שחטא והתרחק חזר והתקרב וקיבל עליו מרצונו את אשר הושבע עליו במעמד הר סיני. שמו של הקב"ה התקדש כאן לא על ידי הצדיקים, אלא בפיהם של הרשעים שפסחו על שתי הסעיפים.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'מקדש מלך - עיונים בספר מלכים', בהוצאת מדרשת הגולן