חזקיהו המלך מתואר כמלך שתפילותיו נשמעות ומבטלות גזרות קשות, אולם מן הצד השני הוא נכנע לאויב ומכניס אותו לתוך אוצרות ביתו ובית המקדש. כיצד ניתן להבין את שתי תנועות הנפש ההפוכות הללו?
סנחריב מלך אשור שולח את שר צבאו, רבשקה, על מנת שיָצוּר על העיר ירושלים (מלכים ב י"ח; ישעיה ל"ו). רבשקה מדבר אל העם בביטחון מוחלט ומכריז כי יצליח לכבוש את העיר וכי ה' שלחו כדי להחריב את העיר. הוא בכוונה בוחר לדבר יהודית על מנת להשפיל ולזרוע מורך בלב העם. בכך הוא מזכיר את גולית אשר חרף מערכות ישראל במלחמתו נגד עם ישראל (שמואל א י"ז).
לשמע הדברים ובשל חילול השם הגדול שנעשה קורע חזקיהו את בגדיו ושולח לדרוש את דברי הנביא (מלכים ב י"ט; ישעיה ל"ז). הוא אף פותח בתפילה בעצמו שהנביא מעיד כי ה' שמע אותה ובזכות כך משמיד ה' את כל מחנה אשור בלילה אחד. נס בקנה מידה שלא היה קודם לכן בכל תולדות ההיסטוריה. הנביא אף מעיד על חזקיהו כי בטח בה' (מלכים ב י"ח, ה).
גם כאשר נגזרה עליו גזרה אישית ביחס לחייו (מלכים ב כ'; ישעיה ל"ח) פונה חזקיהו לה' בתפילה קורעת לב ובבכי וה' מוסיף לו חמש עשרה שנה על חייו. זאת, בניגוד לדברי הנביא ישעיה אשר קבע כי שנותיו כבר נקצבו והוא לא יחיה יותר.
אולם, למרות בטחונו הרב של חזקיהו בה' אין זה מונע ממנו לקחת את כל הכסף אשר נמצא בבית ה' וכן את דלתות היכל ה' וליתן אותם למלך אשור כשוחד על מנת שיעזוב את העיר (מלכים ב י"ח, יג-טז). כך גם כאשר מגיעים נציגי מלך בבל הוא מכניס אותם לכל אוצרותיו ומראה להם את הכל (מלכים ב כ', יב-יג; ישעיה ל"ט) וכביכול אומר להם שכל זה עומד לשירותם בעת הצורך. כיצד ניתן ליישב את שתי תנועות הנפש הללו הקיימות אצל חזקיהו?
נראה כי מדובר באדם אשר מנסה לעשות את כל ההשתדלות הטבעית כדי להכריע את המערכה באופן טבעי, אולם מן הצד השני הוא מלא בטחון ואמונה רבה כי בסופו של דבר הישועה תגיע מאת ה', דרך הכלים הטבעיים. אין חזקיהו רואה סתירה בין שתי הדרכים ולכן הוא פועל בשני המישורים כאחד.