ביאורי מילים לישעיהו פרק כ"ב

גֵּיא חִזָּיוֹן (א) - כינוי סמלי לירושלים, שהייתה מקום השראה לחזיונות.

תְּשֻׁאוֹת (ב) - קולות עיר.

נָדְדוּ (ג) - נסו.

מִקֶּשֶׁת אֻסָּרוּ (ג) - כביכול כבולים ואסורים ואינם מסוגלים לירות בקשת.

שְׁעוּ (ד) – פנו.

מְקַרְקַר קִר (ה) - האויב מקעקע קירות. הורס חומות, או: קול המהומה כמו שובר קירות.

וְשׁוֹעַ (ה) - שועה, פונה.

אַשְׁפָּה (ו) - כלי חצים.

עֵרָה מָגֵן (ו) - שלף את מגיניו, או: בנה דָּייק מול החומה.

אֶל נֶשֶׁק בֵּית הַיָּעַר (ח) - מחסן הנשק המרכזי, שנקרא בית יער הלבנון.

הַסֹּכֵן (טו) – הממונה.

טַלְטֵלָה גָּבֶר (יז) - טלטלה עצומה.

וְעֹטְךָ עָטֹה (יז) - ועוטף אותך כאבל וכצרוע.

צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה (יח) - יצרור ויגלגל אותך.

הַצֶּאֱצָאִים וְהַצְּפִעוֹת (כד) - הבנים והבנות.

תָּמוּשׁ (כה) - תזוז ותיעקר.

מתוך ביאור הרב עדין אבן ישראל (שטינזלץ) לספר ישעיה בהוצאת קורן

באדיבות אתר 929