בחירת ה' באברהם

הקוראים בספר בראשית נתקלים לפתע בדמותו של אברהם אבינו. המילה 'לפתע' מתאימה כאן מפני שמעט מאוד מסופר לנו על אברהם לפני הקריאה האלוקית 'לך לך'. מדוע פנה אלוקים דווקא אל אברהם? האם הוא היה המתאים מכולם? ואולי אברהם שמופיע בפסוקים בתחילה כחסר ביוגרפיה, נבחר עוד בטרם הוכיח את עצמו, כמעט באקראי? במדרשים השונים רווחת יותר האפשרות הראשונה, אך דומני שניתן למצוא גם את האפשרות השנייה.

בפרקנו מתוארת בחירתו של אברהם במסגרת תיאור ההיסטוריה, וכאן יכולים הדרשנים לשוב ולהידרש לרגע הבחירה של אברהם אבינו.

"אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם. וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ וְכָרוֹת עִמּוֹ הַבְּרִית" (ז-ח)

הפסוק מאפשר שתי קריאות. אלוקים מתואר כ'בוחר' באברהם. האם הבחירה אקראית או שמא המילה 'בחירה' מרמזת על ברירה, על העדפה של מישהו על פני מישהו? המשך הפסוק הוא - "וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ". האם אלוקים מצא את לבבו של אברהם נאמן רק אחרי הבחירה, רק בתום נסיונות? זו בהחלט קריאה אפשרית. אך המדרש הבא סבור שתיאור המציאה הוא חלק מהבחירה, כלומר אלוקים מצא את אברהם לאחר שחיפש וניפה אפשרויות רבות אחרות:

"ר' ברכיה בר' סימון בשם ר' נחמיה: [משל] למלך שהיה עובר ממקום למקום ונפלה מרגלית מראשו ועמד המלך שם והעמיד פמילייא שלו שם ועשה צוברים והביא מכברות וכבר הראשון ולא מצאה, ובשיני ולא מצאה, ובשלישי מצאה,

אמרו: מצא המלך מרגלית שלו!

כך אמר הקב"ה לאברהם: מה צורך היה לי ליחס שם ארפכשד שלח עבר פלג רעו שרוג נחור תרח, לא בשבילך?! "ומצאת את לבבו נאמן לפניך" (נחמיה ט', ח),

כך אמר הקב"ה לדוד: מה צורך היה לי לייחס פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמון בועז עובד ישי, לא בשבילך?! "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו" (תהלים פ"ט, כא)"

(בראשית רבה פרשה לט)

המדרש משווה בין שתי דמויות שהתנ"ך מספק להן אילן יוחסין מפואר - אברהם ודוד. אילן יוחסין יכול ללמד עד כמה שורשיו של האדם קדומים, עד כמה הוא נטוע היטב בעבר, אבותיו הקדמונים מעניקים לו הוד וחשיבות. אך המדרש רואה בשלשלת הייחוס תמונה הפוכה. אילן הייחוס בא לגלות את חשיבותו של מי שנמצא בסוף הרשימה - אברהם כאן, ודוד כאן. העובדה שדורות רבים לפניהם לא נבחר איש ורק הם נבחרו, מלמדת שגם אברהם וגם דוד הם תוצאה של תהליך חיפוש מדוקדק.

כך על פי המדרש, בסיוע דברי נחמיה, הקריאה "לך לך" (בראשית י"ב, א)  - פירושה דווקא לך אני קורא, אתה הוא הראוי מכולם.

באדיבות אתר 929