מתי נבחרו הלויים לשרת את ה'? האם רק בשנה השנייה בנפרד מהכהנים, או שמא בשנה הראשונה לאחר חטא העגל? נראה כי שתי התשובות נכונות והבחירה הכפולה נובעת מהזכות הכפולה: מחד הם נבחרו על פי מעשיהם אך מאידך הם נבחרו באופן סגולי.

 

לאחר תיאור מפורט של חטא העגל בפרק ט' נאמר בפרקנו: "בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה' אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ" (ח). מכאן עולה כי בחירת הלויים הייתה כבר בשנה הראשונה, לאחר חטא העגל. יתרה מזאת, מפורש כאן ששבט לוי נבחר כולו תחילה, כוהנים לעבודתם ולויים לנשיאת הארון. כך אכן נאמר לאחר תיאור חטא העגל בספר שמות שם אומר משה לבני שבט לוי: "מִלְאוּ יֶדְכֶם הַיּוֹם לַה' כִּי אִישׁ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו וְלָתֵת עֲלֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה" (שמות ל"ב, כט), ומפרש רש"י: "בדבר זה תתחנכו להיות כהנים למקום".

אלא שבמקומות אחרים נראה שבחירת הלויים נעשתה באופן אחר. פרק ג' בספר במדבר עוסק בתהליך הקדשת הלויים לצורך עבודת המשכן: "... וְנָתַתָּה אֶת הַלְוִיִּם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו נְתוּנִם נְתוּנִם הֵמָּה לוֹ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (ו-ט). על פי הנאמר שם הדרך להקדשת הלויים הייתה בעזרת הבכורות, שלהם הייתה קדושה מימי יציאת מצרים (יג) ומעתה, יחליפו הלויים את הבכורות: "וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם" (יב).

הקדשת הלויים מסתיימת בבמדבר פרק ח', שם מסופר על תהליך ההקדשה בפועל (ז-יא) ושם מודגש שוב: "וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד..." (יח-יט). נמצאנו למדים, כי תחילה הוקדשו רק הכוהנים, ועמם היו קדושים הבכורות. רק "בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית" (במדבר א', א) חל שינוי, והלויים החליפו את הבכורות, והצטרפו לכוהנים בעבודת אוהל מועד וכל זה ללא קשר לחטא העגל!

נראה אפוא, שבחירת הלויים הייתה כפולה. מבחינה אחת, נבחרו הלויים כשבט קדוש מיד לאחר חטא העגל, מכוח נאמנותם לעבודת ה'. ברם, לבחירה יש גם משמעות סגולית, שיש לה ערך בפני עצמו גם ללא חטא העגל, ומבחינה זו נבחרו תחילה הכוהנים, ומאוחר יותר הלויים, שהחליפו את הבכורות. התורה מתארת לנו בנפרד את שני מסלולי הבחירה בלויים, כדי לבטא שלכל לוי יש זכות כפולה: זכות מעשית - מכוח התנהגותם בפרשת העגל; וזכות סגולית - שמכוחה היו מגיעים למעמדם גם ללא חטא העגל.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'נקודת פתיחה' בהוצאת מכון צומת