בחירת הלויים ובחירת הכהנים

הפסוקים בפרשת תצוה (כ"ח-כ"ט), מתארים את בחירת אהרן ובניו לכוהנים בלא שום סיבה, זו הבחירה הסגולית של אהרן לכהונה. בבחינה זו בוחרים מיד בתחילה את המשפחה שתשמש בתפקיד העיקרי - כהונה. המשך לפסוקים אלה הם הפסוקים בספר במדבר, פרק ג' ופרק י"ח, המדברים על הקרבת מטה לוי לפני אהרון לשרתו. גם שם אין מפורש הטעם לבחירה, ומסתבר, כי גם שם הבחירה היא סגולית.

מאידך, הפסוקים בפרשת כי תשא: "מלאו ידכם היום לה' כי איש בבנו ובאחיו" (ל"ב, כט), מוכיחים, כי השבט כולו נבחר בזכות מעשיו בחטא העגל. מפשט הפסוקים עולה, כי כל השבט כולו נבחר לשמש בכהונה ולווייה כאחד. דבר זה מתאשר גם מפסוקים בספר דברים (כגון בדברים י', ח), ובעיקר בפרק י"ח, פסוקים ו-ח : "וכי יבא הלוי... אל המקום אשר יבחר ה', ושרת בשם ה' א-להיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני ה', חלק כחלק יאכלו...".

ואמנם הדין נותן שכל בן לוי יהא רשאי לשמש בכהונה, שהרי אם בחירתם היא בזכות מעשיהם בחטא העגל, במה ייגרע כוחו של בן לוי סתם מבן אהרן? הרי אם היה מקום לשלול זכות זו מחלק משבט לוי - היה לשלול זאת דווקא מאהרן, שהיה הגורם לחטא! ואם תאמר, כי לשם שמיים נתכוון, מכל מקום לא יהא חלקו עדיף מבן לוי סתם, שמעשיו וכוונתו היו לשם שמיים.

ואולם, כפי שאמרנו לעיל, פסוקים אלה מתארים רק בחינה אחת בבחירת הכהונה והלווייה, והיא הבחירה בזכות המעשים. ועדיין קיימת הבחירה האחרת - הסגולית - שבה רק אהרן ובניו יכולים לשמש בכהונה. לכן בפועל ישמשו בכהונה רק אהרן ובניו שנבחרו הן בבחינה הסגולית והן מכוח היותם חלק משבט לוי כולו שנבחר בעקבות מעשיו בעגל.

התורה לא נמנעה מלתאר את הבחינה שלפיה כל בן לוי רשאי לשרת בכהונה, וזאת כדי ללמדנו, שמצד הבחירה בזכות המעשים ראוי היה השבט כולו לשמש בכהונה, אלא שנתמעט חלקו בגלל הבחירה הסגולית הקיימת רק באהרן ובניו ולא בכלל השבט.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא מתוך כתב העת "מגדים" בהוצאת תבונות