האם יש ערך בהכאה חינוכית? הרב קוק בספרו 'עין איה' מסביר כי לא במהלומות יחונך האדם כי אם בדרכי נועם.
עין איה על מסכת ברכות דף ז
"טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקויות" (ברכות ז ע"א) - כאן הורונו חז"ל נועם דרך החינוך, כי לא במהלומות יחונך האדם, כי אם בדרכי נועם. והיראה האמיתית היא יראת הרוממות הבאה מצירוף האהבה הנאמנה. ועד הזמנים האחרונים לא ירדו חכמי הפדגוגיא לזה, והיה דרך חינוכם רק במקל חובלים, עד הימים האלו שהנסיונות הרבים הוכיחום להשכיל את אשר הורו לנו חז"ל ברוח קדשם.
"וריש לקיש אמר יותר ממאה מלקויות שנאמר 'תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה' (משלי י"ז, י)" (ברכות ז ע"א) -... הכוונה אפילו בשעת החינוך המקרי [=בשעה שסר מדרך הישר ונחוץ להוכיחו], כי השחית דרכו בחטא ופשע חמור שראוי ללקות מאה מלקויות, האופן היותר גדול במוכים בעד פשעם לפי הנוהג מדרך החינוך, גם על זה יפה המרדות השכלית, כי הניצוץ השכלי שבאדם יאיר גם מחשכי לב אותם שכבר העוו דרכם. רק החובה להעלותם במעלת נבונים שיהיו ראויים להכיר ערך המרדות שבלב.
הראי"ה קוק - הרב אברהם יצחק הכהן קוק נולד בגריבה אשר בלטביה בשנת ה"א תרכ"ה (1865) ונפטר בירושלים בשנת ה"א תרצ"ה (1935). כרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ ישראל היה הרב קוק דמות בעלת השפעה מרכזית בתולדות היישוב החדש שבארץ ישראל. אהבתו לחלוצים, אף לכופרים שבהם, ידועה ומפורסמת. עזבונו הספרותי והתורני הוא רחב ביותר - קבלה, פילוסופיה, הלכה, פירושים לגמרא, תשובות ופיוטים - בכתב יד ובדפוס.